73
עומר הראשון39 שירד בשביל ערב שבת, ודוקא סעודת מוצאי שבת היתה מן העומר השני שירד במיוחד בשביל יום השבת40, שבו קרה הנס ש"לא41 הבאיש ורמה לא היתה בו"].
ה. ויש לומר, שזהו ג"כ המקור לכך שענין השבת נמשך עד זמן סעודת מוצ"ש (כנ"ל סעיף ג):
אע"פ שקדושת שבת (ממש) אינה אלא עד לאחרי הבדלה, כשמבדילין בין קודש לחול, הרי ברכת השבת ("ויברך אלקים את יום השביעי"42, "על כן ברך ה' את יום השבת"43) היא באופן שנמשכת עד סעודת מוצ"ש44, כשם שב"ברכו במן" נכללה גם ברכת והספקת המזון לסעודה דמוצ"ש.
[ומובן ופשוט, דכשם שקדושת השבת, אע"פ שפירשו חז"ל ד"ויקדש אותו" היינו ש"קדשו במן", מ"מ הרי קדושת שבת היא בכל זמן בכל הדורות, עד"ז הענין דברכת השבת הי' לא רק בזמן המדבר כשירד המן אלא הוא ענין תמידי בכל שבת בכל הדורות].
וזהו הטעם שסעודה זו היא "סעודת מלוה מלכה", שאז מלווים את השבת ביציאתו, כיון שבסעודה זו הוא גמר "ברכת" השבת.
וע"פ כהנ"ל אולי יש לומר עוד, שיסודה של סעודה זו הוא — זכר למן, דכיון שהעומר מן דשבת כלל גם הסעודה דמוצ"ש, לכן, כמו שחייבים באכילת ג' סעודות דשבת זכר למן, הרי זכר זה עצמו מחייב ג"כ אכילת סעודה זו (כמו שבנ"י במדבר אכלו סעודה זו מהמן שירד ליום השבת).
ועפ"ז יש לבאר ל' אדה"ז הנ"ל "שסעודה זו אינה חובה כ"כ אלא מצוה מן המובחר בלבד", דיש לומר שכוונתו בזה, שע"י סעודת מלוה מלכה הרי המצוה דג' סעודות היא "מצוה מן המובחר". כלומר, אין החיוב דסעודת מלוה מלכה רק ענין בפני עצמו (כדי ללוות את השבת, שענין זה אינו ענין לשאר סעודות דשבת שזמנם בשבת עצמו), אלא הוא (גם) חלק מחובת ג' סעודות45, דקיום מצות ג' סעודות באופן ד"מצוה מן המובחר" ה"ז כשאוכל גם סעודת מלוה מלכה, שאז הזכר ל"ברכו במן" הוא בשלימות46.
הערות
- 39. אלא שיש דיעות שגם חצי עומר זה נתברך ועשו ממנו ב' לחמים (ראה בעה"ת שבהערה 31). וי"א שירדו ב' עומרים לשבת מלבד העומר דיום ששי (ראה יפ"ת ופי' זה ינחמנו שם. ועוד). ואכ"מ.
- 40. להעיר מש"ך עה"ת פרשתנו עה"פ (טז, כה) "אכלוהו היום", כי הוא "מנה של שבת ואין ראוי לאכלו בחול". ע"ש (ועד"ז בספורנו שם. ועוד). — וע"פ המבואר בפנים נמצא, שגם במוצ"ש אכלו "מנה של שבת", עם כל הסגולות דאכילת שבת.
- 41. פרשתנו טז, כד. וראה חזקוני הנ"ל הערה 33.
- 42. בראשית שם.
- 43. יתרו שם.
- 44. ראה סי' האריז"ל (קול יעקב) במקומו, ש"צריך לשמוח בסעודה זו כמו בסעודת שבת כי בסעודה זו יש בה ג"כ הארת שבת", וע"י סעודה זו (שהיא "סעודה ד'") נמשך "אור קדושת סעודות שבת לכל סעודות ימי החול" (ל' שער הכוונות ענין ויהי נועם. ועד"ז בסי' האריז"ל שם. פע"ח ש' השבת פכ"ד). וראה זח"ב (פח, א) שהובא בהערה 38 (וממשיך שם, "לסדרא פתורי' תלת זמני. . ותשרי ברכתא עלי' כל שאר יומי דשבתא").
- 45. ועפ"ז מובן עוד יותר מ"ש באלי' רבה הנ"ל הערה 17.
- 46. וי"ל שזהו גם הטעם שהעמידו אדה"ז בחצע"ג (ראה לעיל הערה 2) — כי כיון דהוי "מצוה מן המובחר" דכללות מצות ג' סעודות אולי ראוי להקדים סעודה ג' כו'. וי"ל שמטעם זה גופא נקט אדה"ז לשון "מצוה מן המובחר" להדגיש טעם ספיקו כו'. ולהעיר מפתח הדביר לשו"ע או"ח סי' ש' סק"א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.