70

שיחה ב

א. כתב רבינו הזקן בשולחנו1 בדיני סעודת מלוה מלכה: "טוב לבשל בשר או דבר אחר במוצאי שבת לכבוד סעודה זו, ובזמננו שמאחרין כ"כ סעודה ג' שאין יכולים לאכול במ"ש יכולים לקיים סעודה זו בפירות", ואח"כ ממשיך (בסוגריים2) "וא"צ להקדים סעודה ג' בשביל שיאכלו סעודה זו כראוי3 שסעודה זו אינה חובה כ"כ אלא מצוה מן המובחר בלבד".

ולכאורה צ"ע קצת מ"ש "אינה חובה כ"כ אלא מצוה מן המובחר בלבד", דלכאורה הול"ל שהיא "מצוה בעלמא"4 וכיו"ב, ולא שהיא "מצוה מן המובחר", שלכתחילה צ"ל קיום המצוה באופן זה דוקא5?

ב. ויובן זה בהקדים ביאור מקורה וגדרה של סעודת מלוה מלכה, דחובת ג' סעודות למדו בגמ'6 מג' פעמים "היום" שנאמרו במן7 — "ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' היום לא תמצאוהו בשדה" (וי"א8 שהוא חיוב מה"ת), משא"כ סעודת מלוה מלכה לא מצינו עלי' לימוד מקרא.

ובגמ'9 איתא "לעולם יסדר אדם שולחנו במוצאי שבת אע"פ שאינו צריך אלא לכזית", ובפרש"י10 "במוצ"ש, נמי כבוד שבת ללוות ביציאתו דרך כבוד כאדם המלוה את המלך בצאתו מן העיר", ובהמשך הגמ' שם הובא סיפור דר' אבהו עשו לו במוצאי שבת "עיגלא תילתא" (אע"פ שלא הי' אוכל אלא מעט, "כולייתא"). ובפשטות משמע, שזהו טעמה של סעודה זו11, כדי לכבד את השבת ביציאתו ("כאדם

הערות

  1. 1. או"ח סי' ש ס"ג. והוא ממג"א שם.
  2. 2. ולהעיר ממ"ש המהרי"ל (אחי אדה"ז) בשארית יהודה (חאו"ח ס"ו. נעתק בהוספות לשו"ע אדה"ז קה"ת ח"א ע' 52 [356]): שמעתי מפי קדשו (דאדה"ז) פעמים רבות דכל ספק (בשו"ע) העמיד בתוך חצע"ג ודעתו היתה לחזור ולשנות פרק זה לראות אם צדקו דבריו. וראה קונטרס השלחן (להררא"ח נאה) מבוא ס"ח. ואכ"מ. — וראה לקמן הערה 46.
  3. 3. ראה שו"ע אדה"ז או"ח סרצ"א ס"א (מטושו"ע שם) לענין סעודה שלישית: "החכם עיניו בראשו שלא למלאות בטנו בסעודת הבקר כדי ליתן מקום לסעודה שלישית".
  4. 4. להעיר מלשון התוס' (מנחות ה, ב) "אינו אלא מצוה מן המובחר בעלמא". אבל כיון שבדרך כלל לשון זו מורה להיפך (כבפנים), לכאורה לא הו"ל לאדה"ז לנקוט לשון זו בשו"ע שלו שצ"ל בלשון ברורה.
  5. 5. ובנדו"ד, מכיון שסעודה זו היא מצוה מן המובחר, א"כ מדוע לא אמרינן גם בזה "החכם עיניו בראשו" להקדים סעודה ג' בשביל שיאכלו סעודה זו כראוי.
  6. 6. שבת קיז, סע"ב.
  7. 7. פרשתנו טז, כה. וראה מכילתא שם. ועוד.
  8. 8. ראה לבוש או"ח ר"ס רצא. ט"ז סתרע"ח סק"ב. ועוד (וראה תו"ש פרשתנו שם ובמילואים סט"ז. וש"נ). — אבל בשו"ע אדה"ז ר"ס עדר "ורמז לזה כו'". ואכ"מ.
  9. 9. שבת קיט, ב.
  10. 10. ובב"י לטור סי' ש שם (משבלי הלקט): משל שמלווין את המלך ביציאתו כשם שמלווין אותו בכניסתו. וראה שו"ע אדה"ז שם ס"א.
  11. 11. וכן משמע לכאורה בפרש"י שבת (קיח, א ד"ה אכלי'): "ולא תצטרך לאכול בלילה, ואע"ג דאמרינן לקמן לעולם יסדר אדם שולחנו במוצ"ש כו'", ומשמע דסידור השולחן היינו גם חיוב אכילת סעודה (אבל ראה לקמן הערה 17). וראה גם רדב"ז לרמב"ם הל' מתנות עניים (פ"ט הי"ג) "ואע"ג דמצוה לאכול במוצ"ש כמי שמלווה את המלך כו'".

מצוטט ב־2 עמודים

  1. שוע"ר עם ביאור דברי שלום ש שיסדר שלחנו במוצאי שבת לקוטי שיחות חל"ו ע' 70
  2. תורת מנחם בס"ד. שיחת מוצש"ק פ' צו, אור לי"ג ניסן, ה'תשכ"ו לקו"ש חל"ו ע' 70

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 4 עמודים.

  1. אגרות קודש י'תקלה מנחות דף ה
  2. לקוטי שיחות 77 מאותו ספר מנחות ה, א
  3. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ קדושים, מבה"ח אייר, ה'תשי"ז. מנחות ה, ב ואילך
  4. מאמרים מלוקטים בס"ד. אור לי"ג תשרי, הילולא דאדמו"ר מהר"ש נ"ע, ה'תשמ"א מנחות ה, ב ואילך