59

שיחה ג

א. "וכל פטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו"1, ובפרש"י ד"ה "וערפתו" — "עורפו בקופיץ מאחוריו והורגו. הוא הפסיד ממונו של כהן לפיכך יפסיד ממונו".

והנה לכאורה מבאר כאן רש"י שני ענינים שונים: (א) מהו פירוש עריפה ("וערפתו") — "עורפו2 בקופיץ3 מאחוריו והורגו", היינו שהריגת הפטר חמור צ"ל באופן מיוחד, "עורפו בקופיץ כו'". (ב) הטעם למצות עריפה — "הוא הפסיד ממונו של כהן לפיכך יפסיד ממונו". וצע"ק, למה צירף רש"י את שני הענינים בדיבור אחד [דלא כדרכו בכ"מ4, שמחלק ענינים שונים (אפילו בפירוש תיבה אחת) בשני ד"ה].

ועוד: מ"ש רש"י "עורפו בקופיץ מאחוריו והורגו" מקורו ב(סתם) משנה5 ("לא רצה לפדותו, עורפו בקופיץ6 מאחוריו וקוברו") שכו"ע מודי בה, ואילו טעם העריפה, "הוא הפסיד כו' לפיכך יפסיד ממונו", הוא דעת לוי (בברייתא שהובאה בגמ'7), "תני לוי הוא הפסיד כו'".

ובמכילתא כאן איתא: "ואם לא תפדה וערפתו, מכאן אמרו8 מצות פדיי' קודמת למצות עריפה. ד"א, ואם לא תפדה וערפתו אם אין אתה פודהו עורפהו הואיל ואבדת נכסי כהן אף נכסיך יאבדו", שמפשטות לשון המכילתא משמע שהם ב' דיעות9, וטעם זה לעריפה ("הואיל ואבדת כו'") אינו לדברי הכל,

[וכמבואר במפרשים10, דלת"ק עריפה היא מצוה כמו פדי' אלא שמצות פדי' קודמת; ואילו לפי הד"א עריפת פטר חמור אינה מצוה, אלא עונש וקנס לבעל החמור על שלא פדה אותו בשה (וכדעת לוי בברייתא)],

ועפ"ז דורש ביאור ביותר מה שצירף רש"י שני הענינים — פירושה של עריפה (שהוא לכו"ע) עם טעם העריפה (שהוא רק לדעת לוי, ודיעה הב' במכילתא) — בד"ה אחד11.

ב. ויובן זה בהקדים השאלה — למה

הערות

  1. 1. פרשתנו יג, יג.
  2. 2. לכאורה צ"ע שלא פרש"י תיבת "עורפו". וראה ראב"ע כאן. מדרש לקח טוב כאן (ולקמן תשא לד, כ). וי"ל שמטעם זה מוסיף רש"י "והורגו" (ראה לקמן הערה 25), להדגיש דעריפה היא פעולה ההורגת החמור. ועדיין צע"ק דהול"ל כלשונו בפ' שופטים (כא, ד) — גבי עגלה ערופה — "קוצץ ערפה" (ושינה שם מל' המשנה — סוטה מה, ב).
  3. 3. צ"ע שלא פי' מהו "קופיץ", אף שפירשו בכ"מ בפירושו לש"ס (ראה הנסמן לקמן הערה 13). ובמ"א (לקו"ש חכ"ד ע' 125 הערה 48) נת' ע"פ ל' רש"י בשופטים שם "קוצץ". ועצ"ע.
  4. 4. ראה לדוגמא פרש"י פרשתנו: י, כא. שם, כב. יב, ב. שם, כח.
  5. 5. בכורות ספ"א (יג, א).
  6. 6. כ"ה במשנה שבמשניות. וכן בלשון המשנה שבהל' בכורות להרמב"ן ספ"א. ובמשנה שבגמ' ליתא תיבה זו, אבל הובאה בברייתא שם לעיל (י, ב). וכן במשנה סוטה שם (בעגלה ערופה).
  7. 7. י, ב.
  8. 8. משנה בכורות הנ"ל (הערה 5).
  9. 9. וראה פלוגתת הרמב"ם והראב"ד הל' ביכורים רפי"ב. וכבר האריכו בזה במפרשים.
  10. 10. ראה מהרי"ט אלגאזי להל' בכורות להרמב"ן פ"א (סי"ד ד"ה ראיתי למהרש"ג). ועוד.
  11. 11. ולהעיר ממנ"ח (מצוה כג סק"ב), ד"לכאורה ללוי דדריש טעמא דקרא מחמת קנס א"כ ל"ל קופיץ וממול ערפו". — וע"פ המבואר לקמן בפנים, הרי אדרבה, הא דצ"ל קופיץ ומול ערפו מובן דוקא ע"פ טעמא דלוי.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.