ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לו בא שיחה א47

47

שלוחי השם"; משא"כ כאשר הם הולכים ופועלים ביחד עם ה"מלך", הקב"ה בעצמו, כשהוא ית' "עובר ממקום למקום", הרי הכל מתייחס להקב"ה¹⁹.

אבל, אף שפירוש זה אתי שפיר בלשון המכילתא "כמלך שעובר ממקום למקום"²⁰, קשה לבאר כן דברי רש"י, שמוסיף ומפרש "ובהעברה אחת וברגע אחד כולן לוקין", דלפי הנ"ל הרי העיקר חסר בפרש"י, דהול"ל שהולך עם שריו ועבדיו וחייליו (וכיו"ב), ואילו רש"י מדגיש ענין אחר, ש"בהעברה אחת וברגע אחד כולן לוקין"²¹.

ג. ויש לומר הביאור בזה:

הקושי בלשון "ועברתי" כאן הוא, דלעיל בדברי משה לפרעה ע"ד מכת בכורות נאמר²² "כה אמר ה' כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה גו'", ואילו כאן (בדברי משה לישראל) נאמר "ועברתי בארץ מצרים".

וצ"ב הכוונה במ"ש שם "אני יוצא בתוך מצרים", דלכאורה, פעולות הקב"ה אינן מצריכות "יציאה" של הקב"ה²³. וכמו שהי' בשאר המכות, "הנה יד ה' הוי' במקנך גו'", "והפלה ה' בין מקנה ישראל גו'"²⁴, "ואך אותך ואת עמך בדבר גו'"²⁵ — ולא נאמר בכל אלו שהיתה "יציאה" של הקב"ה לתוך מצרים כדי להכותם. ופשוט, דמעשה הקב"ה הוא באופן ד"הוא אמר ויהי"²⁶, ולמה נאמר כאן "אני יוצא גו'"?

אלא דענין ה"יציאה" כאן פירושו מעשה מיוחד בשביל הצלת וגאולת ישראל, וכמ"ש²⁷ "וארד להצילו מיד מצרים", וזוהי גם מטרת "יציאת" הקב"ה "בתוך מצרים", כדי להצילם ולגאלם.

[ואף שגאולת ויציאת בנ"י ממצרים היתה "בעצם היום הזה", יום ט"ו בניסן²⁸, מ"מ, זמן הגאולה מצד למעלה

הערות

19. ראה בארוכה במושב זקנים כאן ובמפרשי רש"י (רא"ם, נחלת יעקב, מהרש"א, אמרי שפר ועוד) על פרש"י ד"ה אעשה שפטים. וראה גם רע"ב חוקת כ, טז. ועוד.
20. ראה תו"ת עה"פ כאן. ועוד.
21. בפי' דברי המכילתא שהובא ביל"ש עה"פ "כמלך שעובר ממקום למקום" כ' בזית רענן (לבעל מג"א) "אע"פ שמלך א"צ לעבור ממקום למקום שהרי הכל מוכנים לעשות שליחותו אפ"ה עובר לפעמים בעצמו כך הקב"ה כביכול". ובדברי דוד (הובא בשפ"ח כאן) מפרש עד"ז ברש"י "ע"ד המדרש, מלך בו"ד כשיוצא למלחמה יוצא בבני אדם מרובים וכשיוצא לשלום יוצא במועטים, אבל הקב"ה כשיוצא למלחמה יוצא יחידי כו' וכשבא לשלום באלפים ורבבות כו', וכאן אמר ג"כ ועברתי בארץ מצרים דהיינו למלחמה כמלך העובר ממקום למקום דהיינו לשלום וכמ"ש אני ולא מלאך". אבל נוסף על הדוחק לפרש כן ברש"י שלא הביא מדרש הנ"ל בפרשתנו[ednref_11_*] ולא רמזו כאן כלל, הרי לפי' זה — מה שייך המשך לשון רש"י (כבפנים).
22. יא, דה.
23. במפרשים עה"פ (מנחה בלולה ועוד. וראה עד"ז פסיקתא רבתי בהוספה פ"ב) מבארים ל' "אני יוצא", "כדאמרי אינשי הנני יוצא ידי חובתי שאמרתי לאברהם (לך טו, יד) וגם (את) הגוי אשר יעבודו דן אנכי". אבל בפשטות אין זו לשון תורה אלא לשון חכמים, ועוד, אם ס"ל לרש"י כן, הו"ל לכתוב זה בפירוש.
24. וארא ט, גד.
25. שם, טו. משא"כ בשאר מכות (לבד ערוב) לא נאמר בפירוש שנעשו מהקב"ה אלא ע"י פעולת משה ואהרן בזה. וראה שמו"ר פי"ב, ד.
26. תהלים לג, ט.
27. שמות ג, ח.
28. פרשתנו יב, מא ובפרש"י. [edn_11_*] אלא שהביאו בפ' בהעלותך יב, ה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.