46

נקט לשון ועברתי ל' העברה שמורה על המהירות"¹¹.

אבל גם פירוש זה לכאורה צ"ע, דמהי הקס"ד שהליכת הקב"ה "בכל ארץ מצרים" הוא דבר ש"צריך זמן רב ושהי' גדולה", הרי פשיטא שהקב"ה הוא למעלה מהגבלת מקום וזמן ויכול לעבור בכל ארץ מצרים ברגע אחד דחצות לילה. ולאידך, מה נתוסף ע"י המשל מ"מלך העובר ממקום למקום"? ראשית — הרי אין המשל דומה לנמשל, דסו"ס אין הליכת מלך בו"ד, גם כשעובר ממקום למקום במהירות גדולה, דומה כלל ל"ועברתי גו'" שהיתה ברגע אחד דחצות לילה, בכל ארץ מצרים. ועוד דמה מוסיף המשל.

זאת ועוד: אע"פ שהעברה מורה על מהירות ההילוך בלי שהיות, מ"מ הרי הענין ד"ברגע אחד כולן לוקין" לא יתכן במלך בשר ודם, שפשיטא שדורש זמן להכות ריבוי בני אדם ובהמה כו' שבכל הארץ, וא"כ הפירוש ברש"י אינו מתאים לכאורה¹².

ב. לכאורה יש לפרש שרש"י בא בפירושו לתרץ קושיא המתעוררת בכללות הפרשה: בפסוק זה נאמר "ועברתי בארץ מצרים גו' והכיתי גו'", דהיינו הקב"ה בעצמו, וכמפורש בסוף הפסוק "אני ה'" ובפרש"י "אני בעצמי ולא ע"י שליח". וכן משמע מפסוק שלאח"ז¹³ "ופסחתי עליכם", שהקב"ה מדלג על בתי ישראל כו', וכן בדברי משה לישראל נאמר¹⁴ "ועבר ה' לנגוף את מצרים"; אבל עה"פ¹⁵ "ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור" פרש"י "וה', הוא וב"ד", וכן נאמר כמ"פ בכתובים אלו ע"ד "המשחית", "ולא יתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגוף"¹⁴ וכיו"ב, הרי שהמכה באה ע"י משחית. וכן מפורש בפרש"י עה"פ¹⁶ "ואתם לא תצאו", "מגיד שמאחר שניתנה רשות למשחית לחבל אינו מבחין בין צדיק לרשע כו'".

וזהו שמפרש רש"י תיבת "ועברתי" — "כמלך העובר ממקום למקום", דכשמלך עובר ממקום למקום אינו הולך לבדו אלא עם פמליא דילי'¹⁷, שריו ועבדיו כו', ואף שהם עושים הכל לאפשר הליכת המלך ממקום למקום, הכל נקרא ע"ש המלך ולא ע"ש שריו וחייליו וכיו"ב; וכן הוא בעניננו, שאף שהקב"ה הי' עם ב"ד וצבא מעלה כו', מ"מ ה"ז הכל בכלל¹⁸ "ועברתי גו' והכיתי גו'".

דכאשר הקב"ה שולח שליח וכיו"ב, אף שאינו דבר התלוי ברצונו ובבחירתו של המלאך והשליח, מ"מ נקראים בשם "