41

רק³³ בכתב האומות. והם שני הענינים ד"פירשה להם" והכתיבה — שהם ב' פעולות, האחת שיהי' חל שם וגדר תורה על התורה הנלמדת בלשונות האומות, והשנית — שיהי' חל שם תורה על כתב האומות, שהספרים בעניני תורה שנכתבו בכתב האומות, ה"ה ספרי קודש³⁴ (שאסור לנהוג בהם מנהג בזיון³⁵ כו').

ד. והנה לפי פשוטו, מדבר כתוב זה ("הואיל משה באר את התורה הזאת") באמירת משנה תורה, שמזה מובן, שפירוש התורה ע"י משה רבינו "בשבעים לשון" תוכנו קשור עם החידוש דמשנה תורה.

וע"פ הנ"ל יש לבאר השייכות ביניהם, ובהקדם מרז"ל³⁶ "קללות שבמשנה תורה. . משה מפי עצמו אמרן" (ודלא כאלו שבתורת כהנים (פ' בחקותי), ש"משה מפי הגבורה אמרן"). וכבר נתבאר בכ"מ³⁷, שכלל זה נאמר לא רק לענין "קללות שבמשנה תורה", אלא כל ספר משנה תורה אמר משה "מפי עצמו".

ובפירוש הדברים האריכו במפרשים³⁸, דלכאורה איך אפ"ל על פסוק מחמשה חומשי תורה שמשה "מפי עצמו" אמרו (ולא "מפי הגבורה") — והרי הלכה ברורה³⁹ היא ש"האומר שאין התורה מעם ה'. . אפילו תיבה אחת, אם אמר משה אמרו מפי עצמו ה"ז כופר בתורה". ומפורש ברמב"ם⁴⁰ לענין "שמונה פסוקים שבסוף התורה" — "שהכל תורה היא ומשה מפי הגבורה אמרם"?

ומבואר בזה ע"פ דברי התוס'⁴¹ "משה מעצמו אמרם — וברוח הקודש", כלומר, שגם (קללות שב)משנה תורה ברוה"ק נאמרו והוי בכלל תורה שנאמרה "מפי הגבורה", אלא שב"מפי הגבורה" יש כמה דרגות⁴² (ולגבי "פי הגבורה" שבד' ספרים הראשונים, הרי "רוה"ק" שבמשנה תורה בגדר "פי עצמו" ייקרא, וכדלקמן סעיף ה).

וצריך ביאור: כיון שגדרה של תורה שבכתב (חמשה חומשי תורה) הוא שכולה "מפי הגבורה" (ובזה שונה היא מנביאים וכתובים שגם הם נאמרו ונכתבו בנבואה או ברוה"ק, אבל אינם בכלל אותה דרגא של "מפי הגבורה" כמו תורת משה⁴³) — א"כ למה נכללו בתורה שבכתב גם דברי משה שנאמרו (רק) "ברוה"ק", ועד שלגבי ד' ספרים הראשונים הם בגדר "מפי עצמו"?

ויש לומר הביאור בזה: