ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לו וארא שיחה א26

26

שיחה א

א. "ויאמר ה' אל משה ואל אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן וזרקו משה השמימה גו' והי' לאבק על כל ארץ מצרים והי' גו' לשחין פורח אבעבעת בכל ארץ מצרים"¹.

ובפרש"י "וזרקו משה, וכל דבר הנזרק בכח אינו נזרק אלא ביד אחת, הרי נסים הרבה, אחד שהחזיק קומצו² של משה מלא חפנים שלו ושל אהרן, ואחד שהלך האבק על כל ארץ מצרים".

וכוונת רש"י בפשטות, דכיון שזריקת פיח הכבשן (הן של משה והן של אהרן) היתה רק ע"י משה, וזריקה בכח³ היא רק ביד אחת, עכצ"ל "שהחזיק קומצו של משה מלא חפנים שלו ושל אהרן", וע"ז ממשיך רש"י ומבאר הטעם לנס זה, שכן מצינו במכה זו בכלל, ש"נסים הרבה" היו בה.

וכבר עמדו במפרשים על לשון רש"י "נסים הרבה", והרי רש"י "לא קא חשיב אלא תרתי ומאי הרבה"⁴.

וביותר תמוה: במדרש (תנחומא⁵ ושמות רבה⁶ כאן) נמנו ג' נסים מבלי להדגיש "הרי נסים הרבה", וז"ל המדרש: "אמר⁷ ריב"ל נס גדול נעשה בשחין שאם אדם זורק חץ כלפי מעלה אינו מהלך מאה אמה ומשה זרק פיח כבשן מלא חפניו מה שאי אפשר ליטול מלא חפניו ואין בו ממש ("שהפיח הוא דבר שאי אפשר ליטול ביד מחמת שהוא דבר שאין בו ממש"⁸) וזרקו משה השמימה עד כסא הכבוד, ועוד נס גדול הי' בשחין שהחזיקה מלא ידיו⁹ של משה מלא ידו⁹ שלו ושל אהרן, ועוד נס אחר נעשה בשחין אדם מפזר עפר קב אחד אין מפזר אלא ארבע אמות אבל משה נטל מלא ידו ופזרו על כל ארץ מצרים כו'" — ודוקא רש"י, שהשמיט את הנס הראשון שבמדרש¹⁰ ("שזרקו משה השמימה עד כסא הכבוד") ומונה רק ב' נסים, מוסיף ומדגיש "הרי נסים הרבה"¹¹!

הערות

1. פרשתנו ט, חט.
2. צע"ק ל' רש"י "קומצו של משה". ובשמו"ר ותנחומא דלקמן בפנים "מלא ידו (ידיו)", ובב"ר (פ"ה, ז) "חפנו של משה. . מחזקת שמונה קמצים". ואולי כדי לזרוק בכח צריכים להחזיק הפיח בחוזק, ע"י קמיצה.
3. ראה בארוכה השקו"ט במפרשי רש"י בתי' קושיית הרא"ם, מנ"ל לרש"י שהזריקה היתה בכח. ואכ"מ. — וראה לקמן סעיף ה.
4. ל' המשכיל לדוד. — וכבר העירו מכתובות (עה, רע"א. וש"נ) "וכמה רבים. . שלשה". וראה רש"י מצורע טו, כה.
5. פרשתנו יד.
6. פרשתנו פי"א, ה.
7. ל' התנחומא. ובשמו"ר שם בשינויים קלים.
8. עץ יוסף לתנחומא שם.
9. כ"ה בתנחומא ושמו"ר לפנינו "ידיו" ל' רבים. וביפה תואר (השלם) לשמו"ר שם, דלמ"ד זה לא החזיק משה הכל ביד אחת (כדחז"ל בב"ר פ"ה, ז) אלא בב' ידיו. אבל במ"כ ועוד גרסי גם בשמו"ר "ידו". וראה עץ יוסף לתנחומא שם. וכ"ה בפרש"י כאן "ביד אחת". ואכ"מ.
9. כ"ה בתנחומא לפנינו. וראה עץ יוסף שם: או צ"ל. . מלא ידיו של משה מלא ידיו שלו ושל אהרן.
10. ומובן הטעם, כי אין לו הכרח בפשוטו של מקרא, כמ"ש במשכיל לדוד כאן. וראה הערה הבאה.
11. במשכיל לדוד כאן תי', שרש"י מרמז גם על הנס שזרקו משה השמימה "עד כסא הכבוד" במ"ש "וכל דבר הנזרק בכח כו'", דלכאורה למה הוצרך משה לזרוק הפיח בכח, אלא שבזה מרמז רש"י שזרקו השמימה עד שהגיע לכסא הכבוד. ורש"י אינו כותבו בפירוש "הואיל ואין הדרשה מוכרחת דשפיר אפשר לפרש השמימה לצד השמים כלומר למעלה". ומובן גודל הדוחק שבפירוש זה, דכיון שע"פ פשוטו של מקרא אין הכרח לנס זה, א"כ מה הכריח את רש"י לכתוב "הרי נסים הרבה" ולרמז על נס זה שאין לו מקור בפשוטו של מקרא ואינו אלא דברי אגדה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.