21

הערות

1. 35. והא שלאדה"ז החיוב דלימוד תורה שבכתב הוא לא רק בחמשה חומשי תורה אלא גם נ"ך (כמ"ש בפ"א ס"ד. ושם ס"א לענין הלימוד עם תינוקות. וראה פ"ב סוס"ט) — הוא ע"ד חיוב לימוד ההגדות, אף שאינן פי' התרי"ג מצות (ראה לקמן ס"ו והערה 42). ולהעיר מפ"א ס"ו "ולכן לא נהגו עכשיו ללמד להתינוק כל התנ"ך כבימיהם רק תורה לבדה כי סומכים כו' ומ"מ צריך ללמדו ולחזור עמו פעמים רבות כל פרשיות התורה שבהן כתובות המצות והמשפטים שהתלמוד מפרשן והפסוקים והתיבות והאותיות שבהן הן נדרשים תמיד בתלמוד". וראה קו"א שם סק"א (ושם תתכו, א בביאור דעת רש"י: דנביאים וכתובים ניתנו אח"כ ולא קאי עלייהו קרא דולמדתם כו'). ואכ"מ.
2. 36. עפ"ז יש להוסיף ביאור בזה שהביא אדה"ז שם פ"ב ס"ב גם דעת הר"ן (ע"ז יט, ב) וד"מ (יו"ד סרמ"ו אות ב) שגם בתחלת לימודו לא ישלש זמן לימודו לשלשה חלקים שוים ממש כו' ומסיים "וטוב לחוש לדבריהם" (דיש לומר שטעמי' דהר"ן שהביא אדה"ז, "שהרי המשנה חמורה מן המקרא וצריכה זמן מרובה יותר ואצ"ל התלמוד שצריך זמן מרובה יותר מהמשנה", נוגע גם לגדר קיום המצוה לדעת אדה"ז), כי כיון שהמצוה היא (לא סתם לימוד התורה, אלא) ידיעת התרי"ג מצות, הרי מובן, שאינו דומה זמן לימוד מצוה מסויימת בתושב"כ לזמן לימוד פירושה בתושבע"פ, דמשנה "צריכה זמן מרובה יותר, ואצ"ל התלמוד שצריך זמן מרובה יותר מהמשנה".
3. 37. שבת סג, א. שו"ע אדה"ז שם ס"א וב'. ולהעיר שגם ב"ליסבר" מדייק "לסבור סברות בעומק עיון טעמי ההלכות ולהבין דבר מתוך דבר כו' עד שמגיע לירד לעומק ההלכה" (ס"א שם), ועד"ז שם ס"ב "לסבור סברות לירד לעומק הסברות וטעמי ההלכות כו'" (וראה לשון הרמב"ם שם הי"א. קו"א לאדה"ז שם סק"א). והיינו להדגיש יותר איך שגם "ליסבר" (אינו סתם חיוב של סתם פלפול, אלא) נכלל במצות ידיעת "פירוש תרי"ג מצות שבתורה", כי תוכנו ידיעת עומק הסברות וטעמי ההלכות. ובפרט לפי המשך דברי אדה"ז שם ס"ב ד"ליסבר. . ולחדש חידושי הלכות רבות לפי רוחב שיש בלבו כו'" — ה"ז מודגש ביותר [אלא שמ"מ אינו בכלל "עיקר תורה שבעל פה", כדלקמן סעיף ו].
4. 38. ס"ד.
5. 39. פ"ב סוס"א.