מקץ

מא, ט [ע"י שר המשקים ושר האופים באה הרווחה ליוסף]: 163 .

מא, יד וישלח פרעה ויקרא את יוסף גו' ויגלח גו' (ורש"י: מפני כבוד המלכות): 176 .

מא, מ ועל פיך ישק כל עמי: 160 .

רק הכסא אגדל ממך: 214 .

מא, מב וילבש אותו גו': 178 .

מא, מג משנה למלך: 207 .

מא, מד ובלעדיך לא ירים איש את ידו גו': 180 . 213 .

מא, נה ברש"י: פעולת יוסף על המצרים שימולו: 180 .

מב, ו יוסף הוא השליט על הארץ: 213 .

מב, ז ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות: 185 .

מב, יד ברש"י [הנהגת יוסף עם אחיו]: 185 .

מב, כג המליץ בינותם (ורש"י: זה מנשה): 181 .

מב, כד לעיניהם (ורש"י: וכיון שיצאו הוציאו והאכילו והשקהו): 185 .

מג, ז ברש"י: 186 .

מג, טז וטבוח טבח והכן (ורש"י: כמו ולטבוח טבח כו'): 181 .

מג, כג שלום לכם: 185 .

מג, כה כי שמעו כי שם יאכלו לחם: 185 .

מג, כח ויקדו וישתחוו (ורש"י: על שאלת שלום): 212 .

מג, לב וישימו לו לבדו ולהם לבדם גו' (ורש"י: ואונקלוס נתן טעם לדבר): 183 .

מג, לג הבכור כבכורתו: 186 .

מג, לד וישתו וישכרו עמו: 183 . 185 .