אבלות

247 (מכ' ניחומים על פטירת האשה. להתנחם בלימוה"ת והסיפור מאדמו"ר הצ"צ בזה). 248 (כנ"ל). 267 (בנוסח: המקום ינחם כו' אבלי ציון וירושלים). 268 (כנ"ל). 269 (נחמו נחמו — נחמה בכפלים. גם בזמן האבלות צ"ל בטחון ועידוד רוח כו'). 270 (ניחומים על פטירת האשה). 328 (מנהגים באבלות. אמירת הלל בש"ץ אבל). 329 (מעלה באמירת קדיש ע"י נכד מאשר ע"י אחר. בדין קדיש אחר האב ואחר הסבתא. לא לדחות העמדת מצבה). 330 (ניחום לאבל בנוסח הקדיש: בעלמא דברא כרעותי', שאין להקשות על רצון הבורא. להכפיל בהפצת היהדות לזכות הנשמה. לא לדחות העמדת מצבה. השתתפות בהוצאות אמירת קדיש. להזכיר גם שם האם על המצבה כשאין ידוע מקום מנוחתה). 332 (אבלות הו"ע מוחין דקטנות בשביל עלי' יותר נעלית. ע"י תורה אפשר גם לאדם להבין קצת מאורעות אלו. בהדין דזמן הקצוב עד כמה צריך להתאבל). 333 (פעולות לע"נ הנפטר צ"ל בשמחה). 334 (אסור להרבות באבלות אדרבא להוסיף בשקידה והתמדה בלימוה"ת). 335 (פעולות טובות לע"נ הנפטר וצ"ל בשמחה וטוב לבב. לשכור מי שיאמר קדיש לע"נ בנו. לבדוק המזוזות. האבלות צ"ל מוגבל בזמן שלא יפגע בתפקיד העיקרי להיות במרץ כו'. אין הבדל בצער האדם על הסתלקות בנו בטיב מעלות וכשרונות בנו כי הו"ע אהבה עצמית כו'). 337 (המתעניינים באושר נפש הנפטר יעשו פעולות טובות לטובתה ולא בדידות. ע"ד בדיקת המזוזות והתפילין. לא צ"ל חלישות בפעולות טובות כ"א אדרבא). 338 (גם בנוגע להנפטר העיקר שהיו"ח ילכו בדרך התומ"צ, וחשוב מהספדים הנדפסים כו'. לשרש מחשבות המביאות לחלישות בפעולות טובות ועצבות כו'). 340 (הוספה בהפצה בפרט בשנת האבלות). 341 (ניחום למשפחתו ע"י המשך הדפסת ספריו). 342 (מכ' תנחומים לאלמנת המלחמה שהקימה מפעל להפצה ועידוד בין האלמנות. כל דעביד רחמנא לטב עביד, ולא להרהר אחר מדותיו ית' אף שאין הנברא משיג). 344 (לפעמים צ"ל בשמחה על שזכה הנפטר להשלים השנים שהי' צריך להשלים מגלגולו הקודם ואח"כ להכנס תיכף לג"ע). 345 (ע"ד אשה שנפטרה במסיבת סיום הכנסת ס"ת).