340

הנפש ממצב אחד לשני, שלכן כל אלו שהיו בעבר קשורים אלי' ורוצים בטובתה [והרי גם אז כשהנשמה בגוף — ההתקשרות והאהבה היא להנפש, כי הגוף אינו אלא לבוש חיצוני] עליהם להשתדל לגרום נחת רוח לנפש הנפטר ככל אשר בידם, והוא על ידי שמכניסים רוח טהרה ואור זך לד' אמות של עצמו ובסביבה, שזהו מכשיר את האדם והמקום לקבלת השפעת השי"ת שהוא מקור החיים האמיתי, אמיתת המציאות, שלכן בכל ענין ודבר המקושר עם מקור החיים, בו מתקיים הכתוב, ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום, ובודאי למותר להדגיש שהכוונה בזה לתורתנו תורת חיים ומצותי' עליהן נאמר וחי בהם.

ועוד באותו ענין, אף שבודאי למותר להזכיר, תקותי שבודאי מסודר בהחלט בהנוגע לעניני קדיש, לימוד משניות לזכר נשמת הנפטר ועוד ועיקר עשיית צדקה — כפשוטה וצדקה ברוחניות כאמור לענין הפצת היהדות המסורתית בכל מקום שהשפעתו מגעת, וינעם לי לקבל בשורה טובה מהסידור בכל האמור.. .

בברכה לבשו"ט ולכוח"ט.

(ממכתב כ"א אלול תש"כ)

מאשר הנני קבלת מכתבו מר"ח כסלו, ובשאלתו בהנוגע להשתתף במסיבה וכו',

כיון שתלוי זה בכמה פרטים (אופני המסיבה ואופני ההשתתפות) יציע הדברים לפני מורה הוראה שבסביבתו, והוא יורהו.

בודאי ידוע לו ע"ד המובא בספרים בנוגע אופני קורת רוח שעל הבנים לגרום לנשמת אבותיהם, שמהעיקרים בזה, העסק בהפצת תורה ומצותי' (ולהעיר ג"כ מזהר ח"ג סוף פרשת בחקותי) ובודאי ידוע לו עד כמה מסר נפשו אביו ע"ה על עניני חסידות בכלל ולהפצתה ביחוד, שלכן תקותי שככל האפשרי משתדל גם הוא בזה בכלל ובפרט בשנת האבלות והרי זכותו (וגם אחריותו) בזה גדולים פי כמה, כיון שמצבו הוא שיכול להשפיע על חוג מסוים, ובפרט על כתתו, ואין לך דבר העומד בפני הרצון.. .

בברכה,

(ממכתב ד' כסלו תשי"ח)