323

לעבנסוועג, און דער עצם קיום פון אונזער פאָלק. און דאָס איז געווען דער צוועק פון כ"ק אדמו"ר, מיין שווער, אין גרינדן די בית רבקה שולעס מיט צוואַנציק יאָר צוריק.

איך וויל האָפן, אַז יעדער איינער און איינע וועלן אַנערקענען אַלס אַ פּערזענלעכע אחריות און זכות צו שטיצן די בית רבקה שולעס, מוסיף והולך, אין אַ שטייגענדער מאָס. בפרט אַז די דאָזיגע אַרבעט און שטיצע זיינען אַ צנור צו באַקומען דעם אויבערשטנ'ס ברכות, אין אַ שטייגענדער מאָס, אין אַלץ וואָס מען נויטיגט זיך, מאַטעריעל און גייסטיג.

בברכה להצלחה מופלגה.

מאשר הנני קבלת מכתבם, ואזכיר את כאו"א מהם על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר בעת רצון. והשי"ת ימלא משאלות לבבם לטובה בכל המצטרך להם בגשמיות וברוחניות גם יחד.

ודבר בעתו, שנכתב המענה בחודש כסלו, שסיומו וחותמו ימי החנוכה, חג האורים, שנקודתו — שמוסיפים באור מיום ליום, אור נר של מצוה, המרמז על כל התורה ומצותי', כמו שנאמר כי נר מצוה ותורה אור. וכענינם של כל מועדי ישראל — לקחת הוראה האמורה בכל ימות השנה להתנהג על פי' בחיי היום יום.

והרי זה גם הצנור להמשכת וקבלת ברכות ה' לכל אחד ואחת מהם, ושיקויים בהם וישבתם לבטח בארצכם גו' ושכבתם ואין מחריד גו' והייתי לכם לאלקים ואתם תהיו לי לעם גו' עד ועד בכלל — ואולך אתכם קוממיות — בקומה זקופה, אשר כמו עד עתה יעמדו בקומה זקופה בכל עניני היהדות, התורה ומצותי', שלמות התורה ביחד עם שלמות העם — אשר כן יתנהגו כל אחד ואחת מעמנו, עם הנבחר, האנשים והנשים והטף, כמודגש בתורה בקשר עם שנה זו, שנת הקהל. והרי כל זה קשור עם שמירה איתנה ותקיפה ובקומה זקופה על שלמות הארץ, ארצנו הקדושה אשר תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה, ארץ ישראל לגבולותי' שניתנה נחלת עולם לעם עולם על ידי אלקי עולם, כולל כל השטחים הדרושים לבטחונה, בטחונה כפשוטו, כלומר בטחון גשמי, ורוחני גם יחד, שהרי חד הם בחיי כל איש ואשה הישראלים, ובהגברת הרוח על הגשם.

ויהי רצון — כמרומז גם כן בתוכן מצוה נר חנוכה — אשר אף על פי ששקעה החמה, ובלשון הכתוב, החושך יכסה ארץ וערפל לאומים (חסד לאומים חטאת) עליך יזרח ה' (לשון נביא הישועה, כשמו ישעי' — ישועת ה'), אשר בקרוב ממש קץ ישים לחושך, חושך הגלות — הגלות הפנימי, המשכיח את גאון יעקב שבירושת כל או"א מבני יעקב, על אף המשתדלים להשפילו ולהשכיחו, וגלות כפשוטו, אשר מפני