300

חב"ד אשר אמר ששיטה זו היא נחלת כל עם ישראל כל אחד ואחת מהן, והרי אין השיטה ותוכנה אשמה במה שלעת עתה נמצאים חוגים שעדיין לא קבלוה בשלימותה, ובפרט בהנוגע לכמה חלק חשוב מחוגים אלו אין הם אשמים בדבר כי אם סיבות צדדיות וחיצוניות, ומובן שאין ביכולתם למעט השייכות שלהם אל השיטה שהרי אין זה אלא חסרון ידיעה, שבטח יתוקן במשך הזמן.

בברכה לבשורות טובות בכל האמור ולהצלחה בהשפעתה בסביבתה מתאים להאמור לעיל.

(ממכתב י"ד שבט תשי"ח)

... הגיעתני שמועה (והלואי שתתבדה) שיש מפריעים לו בהפצת המעינות בין בני תורה. ובודאי לא יתרשם כלל מזה. ובדרכי נועם ימשיך להפיץ מעינות התורה — שאלו הם דרכי' — וביחד עם זה נק' תושי' כי מתשת כחם של כל המנגדים להפצתה. (וכל האומר שמועה זו אינה נאה — כבר אמרז"ל שגם שמועה הנאה בעיניו יאבד, ר"ל). — ואשרי חלקו בעבה"ק האמורה. וסו"ס תהי' ידו על העליונה. וכפסק הידוע של ב"ד של מעלה.

(ממכתב כ"ח מנ"א תשט"ז)

... במ"ש אשר זקוק הי' להרבות סיוע והשתדלות בהנוגע שפלוני^* יקבע לימוד בתורת החסידות, וכותב גם הטעמים, ואחד מהם, שי"א שדי לו להקב"ה בעולמו ר"ן איש וכו' ולא איכפת להם וכו'.

ולפלא שפיהם הכשילם בהזכרת דוקא מספר זה, וק"ל. ומובן ופשוט שטענה זו היא היפך יסודי תורתנו תורת חסד. ובפרט בתקופתנו זו ע"פ המבואר ברז"ל בכ"מ על הכתוב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, שגאולה העתידה ועניני' הם בדוגמת ימי צאתך מארץ מצרים ועניניהם. וזהו גם בהודעת רז"ל בהנוגע לימים ההם אשר עד"ז הוא בזמן הזה (מכילתא יתרו, ודברים רבה פרשה ז, ח) אילו היו ישראלים חסרים אפילו אדם אחד, לא היתה השכינה נגלית עליהם. והרי הגילוי דמתן תורה — נפלא הי' גם בדרגת משה רבנו, ואדם אחד מישראל — אין בעל המאמר מחלק בזה, וגם אנשי שבט דן בכלל וד"ל. ובכלל אכזריות כהנ"ל והבדלת ר"ן איש מתוך ששים רבוא מישראל, מכריחה לתהות על קנקנו של האומר דברים אלו.