290

מאז ומקדם, והציווי הרי מבואר הוא בכמה מספרנו הק' ובהדגשה מיוחדת בספרי הגר"א לא פחות מאשר בספרי רבנו הזקן.

בברכה לבשו"ט בכל האמור ובברכת פורים שמח.

(ממכתב ה' אדר תשכ"ד)

... כיון שכל עניני האדם ובפרט עניני האדם הישראלי בהשגחה פרטית הם, וכיון שביחד עם זה כל עניני האיש הישראלי תכליתם הוא כדבר משנה אני נבראתי לשמש את קוני.

מנצל הנני מכתבי זה לעוררו ע"ד דברי האריז"ל הובא באגה"ק לרבנו הזקן סי' כ"ו, אשר בדורותינו אלו מצוה לגלות זאת החכמה (פנימיות התורה), ובקונטרס עץ החיים לכ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) אביו של כ"ק מו"ח אדמו"ר — זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, מבואר בארוכה איך שנוגע הדבר, ומוסיף גם בלימוד הנגלה דתורה, ולקיום המצות ועבודת האדם בכלל, והלומד דברי הר"ח וויטאל תלמידו המובהק של האריז"ל בהקדמתו לשער ההקדמות, בהכרח לימוד האמור, הרי תסמרנה שערות הראש, ויעוין ג"כ פסק הלכה, וגם הוא דבר משנה, בשו"ע או"ח ריש סי' צ"ח וברמ"א שם, שבמוחש רואים שרק ע"י לימוד פנימיות התורה והליכה בעניני' היכולת לאדם בתקופתנו יתומה זו, לקיים האמור שם ג"פ ביום, ואם בכל אדם הדברים האמורים, עאכו"כ בהעוסק בחינוך בני ישראל אשר כל הוספה בעניניו נכפלת פי כמה בהמחונכים שלו, וק"ל.

(ממכתב כ"ד כסלו תשי"ח)

... הנני להעיר על עוד נקודה, והוא בנוגע ללימוד תורת החסידות, אשר כנראה מבין השיטים של מכתב כת"ר שי' אין דעתו נוחה כ"כ מזה. ונשען על מה ששמעתי כמה פעמים מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ממה שראה במוחש, הנני בא בשורותי דלהלן, והוא:

ידוע אשר בשנים מלפנים היו כמה שיטות בענין הלימוד עם הנוער, אם צריך הוא להיות ש"ס ראשונים ואחרונים ופוסקים בלבד, או גם תורת המוסר והחסידות. וידוע אשר כששים שבעים שנה לפני זה הנה הגאונים בישיבות דליטא התנגדו בכל תוקף גם ללימוד תורת המוסר, באמרם אשר לימוד ש"ס ופוסקים מספיק, ותורה