283

אשר גם אותם שלעת עתה נמצאים עדיין בחוץ ישתתפו ובהמון בחגיגה והתועדות, וחזקה לדברי נשיאינו הק' שישמיעו ויזכירו בעת ההתועדות שיפעלו פעולה בכל או"א מהמתועדים, כי דבריהם חיים (לעבען) ובמילא מחיים (מאַכען לעבעדיג) ובחיים האמתים.

המחכה לבשו"ט.

(ממכתב כ"ט מ"ח תשט"ז)

בנועם קבלתי מכתבו מיום השלישי שהוכפל בו כי טוב בו כותב אודות ההתועדות בשמחת גאולתנו ופדות נפשנו היא גאולת רבנו הזקן בעל התניא — פוסק בנסתר דתורה — והשולחן ערוך — פוסק בנגלה דתורה — י"ט כסלו, שבלשון הנשיאים הוא ראש השנה לתורת החסידות ודרכי החסידות.

ויהי רצון אשר במכל שכן ממאמר רז"ל אכל בי עשרה שכינתא שריא — אף שאינם מדברים בד"ת (ראה תניא אגרת הקדש סי' כ"ג) שכינתא שריא, פשיטא שההשראה גדולה ביותר כשנדברו יראי ה' איש אל רעהו בדברי תורה ודברי התעוררות ליראת שמים ולאהבת ה', ומינה מתברכין כל המשתתפים בההתועדות הם וב"ב שיחיו בהמצטרך להם.

ובפרט שהמתועדים בהתועדות בשמחה הם, וידוע מאמר הזהר אשר כשהאדם למטה קיימא בנהירו דאנפין מתתא כדין הכי נהרין לי' מעילא וכו' חדוה דבר נש משיך לגבי' חדוה אחרא עילאה (זהר תצוה קפ"ד ב') ויהי רצון שילכו מחיל אל חיל עד זמן קיום היעוד בשמחה תצאו בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.

(ממכתב י"ט שבט תשי"ז)

... לפלא שאינו מזכיר דבר אם השתתף בהתועדות יום הבהיר י"ט כסלו, החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו, כי לא רק רבנו הזקן יצא לגאולה ופדה בשלום נפשו, אלא תורת החסידות הדרכותי' ומנהגי', ובמילא פעולתה בכל אישי קומת עם ישראל התחילה בתוספת אומץ, וכבר ידוע הדוגמא אשר הוספת אור כח וחיות באחד מאברי הקומה מוסיפה ג"כ חיות בכל שאר האברים, והרי כל בני ישראל יחד מראשיכם שבטיכם עד שואב מימיך קומה אחת הם, וק"ל.

(ממכתב כ"א טבת תשט"ז)