273

זה, שרבקה היתה כשושנה בין החוחים, שאף שהיתה בסביבה לא טובה ואנשי משפחתה בלתי הגונה וכו' לא רק שלא למדה ממעשיהם אלא זכתה להיות מאמהות אומתנו.

וכיון שמכל ענין צריך ללמוד דרך בעבודת ה', הרי ההוראה היא בפשיטות שאין להתפעל מהסביבה; ובעומק יותר: לכל אחד מישראל, בין איש ובין אשה, יש שתי נשמות, נפש האלקית ונפש הבהמית. והנה נפש האלקית כמו שהיא בגוף, הרי היא כשושנה בין החוחים, חוחי הגוף והנפש הבהמית ועולם הזה הגשמי, ואף על פי כן נדרש ומקווה מכל אחד ואחת שלמרות כל החוחים הסובבים לנפש האלקית, לא תכנע הנפש האלקית אל הסביבה, אלא תשאר בשלימותה ובטהרתה. ובפרט בהנוגע לבנות ישראל, שהן עתידות לבנות בתים בישראל ותפקידה של כל אחת להיות עקרת הבית.

ולא רק רבקה אמנו אלא כל אמותינו היו כך, וכלשון הזוהר (ח"א קכב, ב) על שרה אמנו "נחתת למצרים וסלקת" (ירדה למצרים ועלתה), זאת אומרת שהסביבה המתועבת של מצרים לא רק שלא השפיעה עלי' לרעה, אלא עוד "עלתה", וכן רחל ולאה שיצאו מאותו מקום ומאותה משפחה שיצאה משם רבקה.

ויהי רצון שכל אחת ואחת מתלמידות הסמינר "בית רבקה" תהי' דוגמא חי' כיצד צריכה להיות כל בת ישראל הראוי' לשמה, בת שרה רבקה רחל ולאה, וגם החוברת "באהלי רבקה" תעזור במילוי התפקיד הזה, באופן דמוסיף והולך מוסיף ואור. ובפרט שזכו להיות בסביבה טובה ובארצנו הק', ארץ אשר עיני ה"א בה מראשית השנה ועד אחרית שנה.

בברכה להצלחה ולבשורות טובות.