270

בצער נודעתי מפטירת אשתו הרבנית. . ע"ה, ויה"ר שמכאן ולהבא לא ידע עוד מכל עגמ"נ וצער ח"ו, ובימים האלו דאבלות ישנה אשר בטח יהפכו במהרה בימינו לששון ולשמחה הנה גם אבלות חדשה תשכח מן הארץ והקיצו ורננו שוכני עפר...

ויה"ר שב"ב נזכה ליעוד המקווה והפכתי אבלם לששון ויהפכו הימים האלו לששון ולשמחה, אכי"ר...

(ממכתב ח' מנ"א תשי"א)

מאשר הנני קבלת מכתבו מיום זה עם המצורף אליו ביאור פרשה בתורה,

והרי הכל בהשגחה פרטית, ובחר בפרשה עלי' אמרו רז"ל שנכפלה פרשתו ובאה בביאור רב (עיין ג"כ לקו"ת לרבנו הזקן — ברכה צו, ד).

ויהי רצון אשר ע"י לימוד התורה בביאור, וקיום המצות בהידור בכלל, יעשו כל הענינים הרמוזים בפרשה זו, וכמבואר בדרושי דיפה שיחתן וכו' (לקוטי תורה שם, אור התורה לאדמו"ר הצמח צדק וכו') ובנקודתם הפנימית בלשון הלקו"ת שם גילוי והמשכה מעצמות חכמה שלמעלה.

והרי זהו ג"כ ענין הנס דכסלו דנכנסנו בו, נס בשמן ובשמן זית ענין החכמה כידוע.

בברכה להוספת חיילים בתורה ומצותי' לאורך ימים ושנים טובות, מתוך בריאות ושמחה.

נ. ב.

לחביבותא דמילתא באתי בזה עכ"פ בהערות מספר:

לכללות הפרשה — עיין באריכות זח"א קפא, ב. ונתבאר בביאוה"ז שם.

לביאור בתחלתו ברמז דזמומין — להעיר ממרז"ל (הובא בפירש"י דפרשת השבוע^*) דגמלים צנועים כו'.

להמספר דעשרה גמלים (וכמה אנשים?) — להעיר מתוד"ה שנאמר (כתובות ז, ב) ובחזקוני על אתר ובתורה שלימה.

(ממכתב י"ב כסלו תשכ"א)