267

בת"ת ובתורת דא"ח ביחוד וירבה פעלים לתורה להגדילה ולהאדירה תורה חדורה ביראת שמים.

הפתקא שצירף למכתבו קראתי' על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע צי"ע.

בברכת כוח"ט לשנה טובה.

(ממכתב אדר"ח אלול תשי"ג)

זה עתה נודעתי מפטירת זוג' ע"ה, וכיון שעל פי הידיעה כבר עברו ימי האבלות, יהי רצון שיתמו ימי אבל ועניני אבל בנוגע לפרט ולכלל, ואך טוב ימצאהו ואת כל בני ביתו שליט"א, ובנוסח החסידות, בטוב הנראה והנגלה בגשמיות וברוחניות גם יחד.

מספרים חסידי חב"ד שכשנפטרה הרבנית אשת אדמו"ר הצמח צדק, התאבל עלי' ביותר ומאן להתנחם, עד שנכנס אליו אחד ממקורביו ואמר הרי בפירוש שמענו מכ"ק אדמו"ר מאמר חז"ל על הכתוב ראה חיים עם אשה אשר אהבת כו' — תורה היא, ויענהו הצ"צ החייתני, ועל ידי זה חל מפנה במצב רוחו וכו'.

ולכאורה הענין צריך עיון גדול, שהרי בודאי אשר ידוע הי' מאמר הנ"ל להצמח צדק, ובודאי גם כן אשר בקשר עם ימי האבלות עלה בזכרונו כמה וכמה פעמים, ובמה איפוא פעל המקורב הנ"ל בהזכירו המאמר ועד לחולל מפנה בהליכות יוםיום של הצמח צדק? אלא שכנראה אינו דומה ענין כמו שהוא במחשבה לכמו שמביאים אותו לעולם הדיבור, אף שלכאורה היינו הך, ואין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים — נאמר גם על הגדול שבגדולים.

בכבוד ובברכה לבשורות טובות.

נ.ב. עלי להוסיף אשר טרם כתבתי מכתבי זה עלה ברעיוני הפתגם השגור כאן קרתא דאתאי לה, היינו בארצות הברית — "מיינד יור און ביזנעס", ובפרט בנוגע לאדם השרוי בצער. אלא שמני' ובי' בא גם המענה, שהרי דוקא בעניני צער כהנ"ל הנוסח הוא "בתוך שאר אבלי ציון וירושלים", זאת אומרת שאין זה ענין פרטי וכל אבלי ציון וירושלים שותפים לזה, והראי' שהם שותפים בנחמה...

(ממכתב כ"ג תמוז תשכ"ב)