254
מדה"127, אַז אע"פ וואָס דער ארון מוז זיין מדוד (בסדר מסודר) בארכו רחבו וקומתו פונדעסטוועגן איז ער "אינו מן המדה" (למעלה מסדר). ועד"ז איז אויך "והי' מספר בני ישראל גו' אשר לא ימד ולא יספר"128 — מספר (סדר) און בלי מספר (למעלה מהסדר) כאחד]
וואָס דאָס (סדר שלמע' מהסדר) איז בכוחו של כל אחד ואחד מישראל, וואָרום צדיקים דומים לבוראם129 און "כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב שנאמר130 ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר"131,
און עס וועט זיין "נייחא בתחתונים" און "נייחא בעליונים"132, ביז אַז "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי"133, און פון דאָרטן (הר קדשי134) וועט עס נתפשט ווערן אין גאַנץ ארץ ישראל, און (דורך א"י) בכל העולם כולו135,
אַז עס וועט זיין שלום ושלוה בכל העולם כולו, און עאכו"כ אַז עס וועט זיין "ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד גו'"136, "והייתי לכם לאלקים ואתם תהיו לי לעם"137, און — בקרוב ממש.
כד. אחרי חלוקת השקלים ע"י ה"טאַנקיסטן", צוה לנגן ניגון כ"ק אדמו"ר מהר"ש — "מלכתחילה אַריבער". ניגון — הכנה לניגון כ"ק אדמו"ר הזקן, ניגון כ"ק אדמו"ר הזקן (בבא הרביעית — פעם אחת), ניגון — ניע זשוריצי חלאָפּצי.
אח"כ הניגון — צמאה לך נפשי.
טרם צאתו הניגון — כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון.
הערות
- 127. יומא כא, א. וש"נ.
- 128. הושע ב, א.
- 129. ב"ר פס"ז, ח. רות רבה פ"ד, ג. ועוד.
- 130. ישעי' ס, כא.
- 131. סנהדרין ר"פ חלק.
- 132. ב"ר פ"ל, ה.
- 133. ישעי' יא, ט.
- 134. וכמש"נ (ישעי' כז, יג) בהר הקודש בירושלים. וראה לקו"ת ר"ה ס, ב.
- 135. ראה פסיקתא רבתי פ' שבת ור"ח. יל"ש ישעי' רמז תקג.
- 136. בחוקותי כו, ו.
- 137. שם, יב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.