233

מענה. והנה גם בזה לא ביאר שאלתו לאיזה תוספת הסברה ע"י משל זה, בענין הפלאה הנ"ל, כוונתו.

והנה, בנמשל, העולמות עצמם הן האותיות דהמשל שהן מקורם. הידיעה באלקות הבאה ע"י שאו מרום עיניכם גו', ובכלל ע"י העולמות וסדר ההשתל', וכל' הע"ח שהבריאה היתה כדי שיכירו גדולתו כו', ידיעה זו היא כמשל השכל המלובש באותיות הנ"ל שבהן נבה"ע. ובזה יש השגה וצריכה להיות השגה.

בענין הפלאת הבורא עצמו — הנה כבר מבואר בסש"ב פ"כ ובכ"מ ההפלאה בפנימיות יותר: דבור אחד לגבי כללות כח הדבור כו' לגבי חב"ד כו'.

ואם ר"ל בההפלאה אפילו מצד שהוא בורא עולמות, הנה בזה מדבר בסש"ב שם, דמונה מדרי' שלמע' מהדבור, אבל דוקא השייכות לדבור, וכאילו נאמר שרש דשרש העולמות ברצה"ע וכו'.

והנה נמצא בדא"ח (לקו"ת ד"ה זאת חנוכת פ"ב. ועוד) הסברת ההפלאה ממשל ב' אותיות כו' וכנ"ל.

כי ג' עניני הפלאה הם:

א) בסש"ב שם מבאר ההפלאה והביטול של הבריאה וכח המהווה אותה לגבי שרשם ומקורם למע' מעלה, וכנ"ל. כי זה נוגע לידיעת ענין האחדות לאחר שנבה"ע כמו קודם שנבה"ע.

ב) בלקו"ת שם מבאר איך שזה שהאלקות מהווה עולמות אינו בערך כלל לענינים האחרים של האלקות, אפילו בערך אותיותיהם היינו אפילו בערך מדריגתם התחתונה, וכל' הידוע לא זהו עיקר האלקות מה שהוא מהווה עולמות כו'. וכמו העולמות בערך התורה, אשר היא ארוכה מני ארץ גו'. וכאן הוא מקום הדוגמא אשר עלי' שאל.

ג) הפלאה לגבי עצם הנפש, לא כמו שהיא שרש ומקור לדבור, גם אפילו לא כמו שהיא שייכת לגילוים נעלים יותר מהדבור, אלא הנפש עצמה — וכמו"כ בנמשל למעלה.

ומ"ש לעיל דההפלאה בערך התורה הוא בסוג הב', היינו דוקא חיצו' התורה, כי פנימיות התורה, שהיא לפניו גו', אי אפ"ל אפילו הדוגמא דאות א' וענין שלם. וכמובן למעיין בדרושי דא"ח בענין דוד זמירות קרית להו.

והנה אף שגם בסוג היותר נמוך ישנם כל הג' אופני ביטול והפלאה — (ממכ"ע סוכ"ע כולא קמי' כל"ח) — חילוק ג' הסוגים הנ"ל גופא י"ל שהוא ע"ד החילוק דממכ"ע סוכ"ע וכולא קכל"ח. ואכמ"ל.

(ממכתב אלול תש"ח)