191

(ובפרט — מב' נביאים שונים). וקצת סמוכין לזה — ממ"ש הב"י (על הטור⁹) בנוגע לשבת ר"ח אלול (כנ"ל ס"ב), דמפטירין עני' סוערה "ואחר שגמרו ההפטרה אומרים פסוק ראשון מהפטרת השמים כסאי ופסוק והי' מדי חודש לזכר שהיום ר"ח". והנה בב"י שם גופא, בהמשך דבריו, מביא דלעולם כשחל ר"ח אלול בשבת הוא יום ראשון דר"ח, וא"כ לכאורה יש להוסיף גם הפסוקים דמחר חודש (ככל שבת שחל בא' דר"ח), ומ"מ לא הזכיר הב"י ע"ד הוספת פסוקי מחר חודש. ומשמע קצת²⁹ שס"ל שאין מוסיפין אותם.

ובטעם הדבר יש לומר, ובהקדם, שסברת ה"ר מנוח (הנ"ל סעיף ג) — דכיון ד"קרינן על פה לא שמי' דילוג" — הובא בב"י (הל' ר"ח³⁰) גם לענין הוספת פסוקי מחר חודש (בשבת ר"ח). ולכאורה צריך ביאור, דלפ"ז צריך לומר שהוספה זו (דפסוקי מחר חודש) אמרינן בע"פ דוקא³¹.

ויש לומר, שאין הכוונה שצריכים לומר גם הפסוקים דמחר חודש בע"פ דוקא, אלא שענין הוספת פסוקי מחר חודש הוא מעין וע"ד אמירת פסוקי שוש אשיש בע"פ. דענין אמירת פסוקים בע"פ מורה שאינו גדר של קביעות ולא חל ע"ז גדר אמירת הפטרה. ועפ"ז יש לומר, שכל הוספה של שני פסוקים לחוד אינה בגדר קביעות שיחול ע"ז האיסור דדילוג, כי קריאה חשובה היא רק כשיש בה ג' פסוקים, וכדמצינו גבי קריאת התורה שכל עלי' צ"ל לכל הפחות קריאה של ג' פסוקים³² (והרי מספר זה שייך גם להפטרה, כי הטעם שהפטרה צ"ל כ"א פסוקים הוא להיותה כנגד קריאת התורה שיש בה ז' עליות כ"א לכל הפחות ג' פסוקים³³).

ואם כנים הדברים, צ"ע בנדו"ד, אם אפשר להוסיף הן פסוקי השמים כסאי³⁴ והן פסוקי מחר חודש — ד' פסוקים³⁵.

אבל נראה, דאף שיש מקום לספק הנ"ל, הנה למעשה יש להוסיף גם הפסוקים דמחר חודש, והוא ע"פ מ"ש כ"ק מו"ח אדמו"ר באגרת הנ"ל דאף שהי' מסופק בהוספת פסוקי ר"ח בשבת חנוכה מ"מ הי' נוהג להזכיר פסוקי ר"ח, "ולחשוב זה להפסק בין אמירת הברכות באמירת הפסוקים שלא מעין ההפטרה אין חשש בזה, שכשחפצים לומר איזה פסוקים בע"פ אין זה מעכב להברכות שאחר ההפטרה". וא"כ עד"ז י"ל בנדו"ד, דגם את"ל שיש מקום לספק בדבר, יש להוסיף גם הפסוקים דמחר חודש.

(משיחת ש"פ מקץ תשכ"ט)