148

לכך שלא היתה כאן כוונת טובה ליעקב מצד אנשי עשו). ולרמז זה מעתיק רש"י רק התיבות "אשר רכבו על הגמלים", והיינו, שלא היתה כאן הצלה נסית, שהרי ד' מאות איש אלה "רכבו על הגמלים" ולכן היו יכולים לברוח.

וע"ד החידוד יש להוסיף, שבהעתקת התיבות "אשר רכבו על הגמלים" מרמז רש"י למחז"ל⁵⁰ על כתוב בתוכן זה — "ותקם⁵¹ רבקה ונערותי' ותרכבנה על הגמלים" — "מה גמל זה יש בו סימן טומאה וסימן טהרה, כך העמידה רבקה צדיק ורשע".

ומעין זה בנדו"ד, שהי' כאן תערובת טוב ורע, שבפועל נצמחה מזה טובה ליעקב, בדוגמת הגמל ש"יש בו סימן טומאה וסימן טהרה".

ו. והנה פרשת וישלח קוראין לעולם בסמיכות לי"ט כסלו, חג הגאולה של אדמו"ר הזקן, בעל התניא והשולחן ערוך, וע"פ דברי השל"ה הידועים⁵², שיש רמז למועדי השנה (כולל מועדים דרבנן) בהפרשיות שחלות בהן, מובן, שיש לחפש רמז להגאולה די"ט כסלו בפרשת וישלח. — נוסף על אגה"ק השייכת לי"ט כסלו בתוכנה ובהתחלתה קטונתי⁵³ (פסוק שמיני בפ' שמינית — וישלח).

ויש לקשר ענין האמור בפרש"י עם גאולת י"ט כסלו, ע"פ דברי אדמו"ר הזקן הידועים⁵⁴, שגאולתו היתה בעת שאמר הפסוק⁵⁵ "פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי". ומבואר בכמה מקומות⁵⁶ הפירוש בכתוב זה, דמ"ש "פדה בשלום" היינו שהפדי' גופא היא באופן של שלום, ופירוש זה מתאים עם מה שאמרו בירושלמי⁵⁷ על "כי ברבים היו עמדי", דקאי על אנשי אבשלום, שגם הם התפללו לנצחונו של דוד.

והנה פשטות הפירוש במרז"ל זה הוא, שבה בשעה שאנשי אבשלום נלחמו נגד דוד, התפללו (בלבבם) לנצחונו של דוד. ועפ"ז נמצא, שזהו ע"ד מאמר רשב"י הנ"ל בנוגע לעשו, "הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב אלא שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו", שבזה מודגשים שני הקצוות, שאף ש"הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב", וכנ"ל הפירוש בזה ששנאת עשו ליעקב היא כמו הלכה שלא שייך בה ביטול, מ"מ, אפשר לפעול עליו שלפי שעה יתהפך לאוהב (ע"ד הנ"ל שאנשי אבשלום התפללו בעודם מנגדים לדוד לנצחונו של דוד).

וזהו גם הרמז לי"ט כסלו, יום גאולת