141

דהנה החילוק בין העבודה שמצד חיצוניות הלב הקשורה עם החיצוניות דאלקות, להעבודה ד"בקשו פני את פניך הוי' אבקש", הוא:

העבודה מצד חיצוניות הלב, קשורה עם ההתבוננות בגדלות האל כפי שבאה לידי ביטוי בבריאת העולמות, "מה רבו מעשיך ה'" ו"מה גדלו מעשיך ה'", שזהו ענין החיצוניות דאלקות, היינו כפי שהקב"ה מצמצם את עצמו כביכול לברוא את העולמות ולהחיותם, שזוהי השפלה לגבי הקב"ה עצמו; אך ישנה עבודה נעלית יותר, שהאדם "מבקש" את הפנימיות דאלקות, פנימיותו של הקב"ה כפי שהוא ית' למעלה מכל העולמות — "ולגדולתו אין חקר", שהתגלות הפנימיות דאלקות היא בפנימיות הלב והנשמה.

והנפק"מ בעבודה בפועל — דכאשר האדם "מבקש" ומגלה רק את החיצוניות דאלקות, שמצד בחינה זו יש תפיסת מקום לעולמות, הרי עבודתו היא בדרך מלחמה, שצריך להתגבר על המניעות ועיכובים, הן מבפנים (מצד יצרו הרע כו') והן מבחוץ, עד שמצליח לנצחם כו'; משא"כ כאשר מתגלה אצלו "פניך הוי'", הפנימיות דאלקות שלמעלה מהעולמות, ה"ה בתכלית ההתקשרות והדביקות בו ית', באופן שאין שייך אצלו שום מונע ומעכב.

ועפ"ז, כיצד מתאים הפירוש הנ"ל ב"ראיתי אלקים פנים אל פנים", דקאי על העבודה מצד פנימיות הלב שבה מתגלה "פניך הוי'", עם הפירוש הפשוט דקאי על מלחמתו של יעקב עם שרו של עשו (באופן של "ויאבק35 איש עמו", בדרך התאבקות זע"ז)?

ויש לומר, שהתיווך בין הפירוש הפנימי והפירוש הפשוט ב"פניאל", מובן ע"פ הביאור הפנימי בשני השמות "פניאל" ו"פנואל", דלאמיתתו הרי הם ענין אחד (כשם שהם שמות למקום אחד), כי אין השינוי בין הי' לו' שבשם זה עושה שינוי וחילוק בתוכן השם.

ו. הסברת הענין:

זה שאות יו"ד שהיא נקודה בלבד, ואות ו' ה"מורה על ההמשכה מלמעלה למטה", הם שני הפכים זמ"ז — שהביטול דאות יו"ד מורה על הגילוי דפנימיות האלקות, שמצדה אין מקום לשום דבר בלעדו ית', ואילו הו' מורה על האור האלקי כפי שנמשך מלמעלה למטה בתוך גדרי העולם — ה"ז רק מצד ה"גילויים" דאלקות, שההתגלות דפנימיות האלקות היא למעלה מגדר העולמות (ופועלת בהם ביטול, נקודה דאות יו"ד), ורק ההתגלות המצומצמת של האור האלקי נמשכת במציאות העולמות (והיא הנרמזת באות וי"ו);

אבל מצד הפנימיות והעצמיות דאלקות, כפי שהוא ית' למעלה מהגדרים ד"מעלה" ו"מטה", הרי הוא נמשך בכל מקום בשווה, למטה כמו למעלה. ואזי אין חילוק בין הביטול דאות י' לההמשכה דאות ו', שהביטול דאות יו"ד, שהוא ביטול מוחלט (מצד התגלות האלקות שלמעלה מן העולמות), נמשך במציאות העולם עצמה, חיבור דאות יו"ד ואות ו'.

ויש לומר, שענין זה נרמז בפירוש שני השמות "פניאל" ו"פנואל" — "פני

אל" ו"פנו אל":

עה"פ36 "ונתתי פני בכם" פרש"י "כמו

הערות

  1. 35. פרשתנו לב, כה. ובפרש"י שם "לשון ויתקשר. . שכן דרך שנים כו'".
  2. 36. בחוקותי (כו, יז), בפי' השני מ"אגדת תו"כ" (משא"כ בפי' הא' שם "ונתתי פני, פנאי שלי פונה אני כו'". וראה הערה 38).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.