131

שיחה ג

א. "ויהי¹ בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתודים העולים על הצאן עקודים נקודים וברודים", ובפרש"י "וברודים, תרגומו² ופציחין [היינו פתוחים]. . חוט של לבן מקיף את גופו סביב וחברבורות³ שלו פתוחה ומפולשת מזו אל זו⁴ ואין לי להביא עד מן המקרא".

והנה הראב"ע כותב בפירושו⁵ ש"טלואים הם הברודים"⁶, וברד"ק כאן⁷ פי' "וברודים, זכרו במקום טלואים ואמר ברודים כי לבנותם הי' כמו הברד"⁸.

וצריך ביאור, מדוע העדיף רש"י את פירוש התרגום, ולא פי' כהראב"ע (והרד"ק) שברודים היינו טלואים (שנזכר לעיל בקרא⁹). דלפי' הראב"ע מובן שאין כאן צורה חדשה על הצאן שלא נזכרה עד עתה, אבל לפרש"י ש"ברודים" היינו "חוט של לבן מקיף את גופו סביב כו' פתוחה ומפולשת כו'", צריך ביאור, הרי לעיל בכתוב נזכרו רק "עקודים נקודים וטלואים"¹⁰ ולא ברודים, ונמצא שבחלום יעקב נתחדשה צורה חדשה בצאן שלא נזכרה עד עתה.

ב. לכאורה יש לומר שרש"י אזיל כאן לשיטתי'. דהנה בתוכן פסוקים אלו¹¹, "וארא בחלום והנה העתודים העולים על הצאן עקודים גו' ויאמר אלי מלאך האלקים בחלום גו' שא נא עיניך וראה כל העתודים העולים גו' כי ראיתי את כל אשר לבן עושה לך", שקו"ט במפרשים, שהרי כבר מפורש לעיל שצאן יעקב הולידו עקודים נקודים כו' ע"י המקלות¹², "ויפצל בהן פצלות לבנות גו' ויצג את המקלות גו' ויחמו הצאן אל המקלות ותלדנה הצאן עקודים נקודים וטלואים" — וא"כ מה נתחדש בזה שראה בחלום "העתודים העולים על הצאן עקודים נקודים וברודים", והמלאך אמר לו "שא נא עיניך וראה כל העתודים העולים על הצאן עקודים גו'"?

וביארו המפרשים בכמה אופנים, ומהם:

א) שלידת עקודים נקודים כו' היתה על ידי פעולה הטבעית דהמקלות, וכידוע¹³ שצורת התולדות תלוי' בצורה המצטיירת במחשבת האם, וחלומו של