ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לה חיי שרה שיחה א84

84

[במפרשי התורה²¹ ביארו הדבר, אבל לכאורה זוהי שאלה גם בפשוטו של מקרא, והו"ל לרש"י לתרצה, ולכאורה לא מצינו ביאור בזה בפרש"י].

גם צלה"ב (כדיוק המפרשים²²) בהפסוקים כאן "ויקם שדה עפרון אשר במכפלה גו' השדה והמערה. . לאברהם למקנה גו' ואחר כן קבר אברהם את שרה אשתו גו' ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם לאחוזת קבר מאת בני חת", למה הוצרך לומר ב' פעמים "ויקם"?

[באור החיים האריך בזה²³, ומבאר, שזהו להודיע ד"היתה הקני' כאן ככל משפטי הקנין", ד"לאחר ששקל אברהם לעפרון דמי המערה בזה סלק עפרון זכותו מעל הקרקע כמ"ש רמב"ם²⁴. . שהגוי מעת שלקח הדמים סילק זכותו וישראל לא קנה עד שיגיע שטר לידו, ונמצאו נכסים אלו כנכסי מדבר", וגמר הקנין הי' אח"כ "באמצעות החזקה שהוחזק בה במה שקבר בה את שרה"²⁵. וזהו ה"ויקם" השני שרק אז אחרי שקבר את שרה נקנה לאברהם. אבל ביאור זה הוא ע"פ הלכה, כי בפשש"מ אין שום רמז לכל זה, ובפשטות נקנה השדה לאברהם על ידי הכסף גופא, כפשוטו של מקרא].

וכדי לתרץ כל זה מקדים רש"י עה"פ "ויקם שדה עפרון — תקומה היתה לו שיצא מיד הדיוט ליד מלך", כדלקמן.

ד. ויובן זה ע"פ ביאור דיוק ל' רש"י "מיד הדיוט ליד מלך", דלכאורה²⁶ הרי עפרון נעשה שר²⁷ קודם המכירה, כמו שהביא רש"י לפנ"ז²⁸ "אותו היום מנוהו שוטר²⁹ עליהם מפני חשיבותו של אברהם", והול"ל ל' רשע וצדיק וכיו"ב ולא "הדיוט" ו"מלך" (ובמדרש³⁰ אכן איתא "דהות דבר איניש זעיר ואיתעבידת לבר נש רב").

והביאור בזה: החילוק בגדר הקנין כשהדיוט קונה מהדיוט, גם כשאחד חשוב מהשני, לקנין של מלך הוא, דקנין הדיוט מהדיוט תוכנו שינוי רשות, והיינו דשם הקנין הוא, יציאה מבעלות א' לבעלות שני, ובמילא אף שיש בזה שינויים באופני הקנין דכסף שטר וחזקה³¹, הרי בכל האופנים שם הקנין הוא יציאה מרשות א' לשני.

הערות

21. ראה רמב"ן שם. ר"י בכור שור (שם, יאיב). חזקוני (שם, יא). אברבנאל כאן. אוה"ח שם (סוף פסוק ט).
22. ראה רשב"ם. חזקוני (פסוק יז; כ). ריב"א. ר"י בכור שור. רבינו בחיי פסוק כ. ועוד. וראה גם אברבנאל כאן.
23. פסוק יט. וראה בהנסמן בהערה שלפנ"ז.
24. הל' זכי' ומתנה פ"א הי"ד.
25. ל' האוה"ח (וראה גם ר"י בכור שור, חזקוני ורבינו בחיי). וראה בהנסמן לקמן הערה 37.
26. כן הקשה במשכיל לדוד על פרש"י כאן.
27. כן הוא במשכיל לדוד "קודם המכירה נעשה שר על העיר". אבל לשון רש"י היא (כדלקמן בפנים) "שוטר", ולא "שופט"[ednref_27_*] כלשון רש"י בלוט (לעיל וירא יט, א), וכבמדרש כאן (ב"ר פנ"ח, ז) ארכוסטרטיגוס (פירוש הערוך גדול שבנציבים. מ"כ לב"ר). ולהעיר גם מהשינוי בהמשך רש"י "מפני חשיבותו של אברהם שהי' צריך לו עלה לגדולה", ובמדרש "דלא יהא בר נש רב זבין מן בר נש זעיר". אבל במושב זקנים עה"ת מעתיק מ"פי' ר"ש" "אותו היום מינוהו שר ושופט עליהם על שנצטרך לו אברהם". ואולי תיבת "שוטר" בפרש"י כאן פירושה "שופט". ודוחק גדול הוא כפשוט. ואכ"מ.
28. כג, יוד.
29. ראה לעיל הערה 27.
30. ב"ר פנ"ח, ח. וראה יפ"ת השלם שם.
31. ראה הערה הבאה. [edn_27_*] אבל להעיר שבדפוס שני דרש"י כאן: שופט.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.