ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לה וירא שיחה ג77

77

זו, שלכאורה היא שפת יתר, ולמה לא התחיל תיכף בגוף הענין "אתמול אמרת כו'"? (ג) איזו "שיחה" שלו בא אברהם לפרש¹³?

ב. ונ"ל שאכן זוהי כוונת רש"י בהעתקת לשון זו ("אפרש לפניך את שיחתי"), להבהיר, שכוונת אברהם אבינו בדבריו אלה לא היתה לתמוה על דברי הקב"ה

[כי ע"פ פשוטו של מקרא אין לומר שאברהם אבינו הרהר אחרי מדותיו של הקב"ה. וכמפורש בפרש"י לעיל¹⁴ שהקב"ה ניסה את אברהם "אם יהרהר אחר דבריו של הקב"ה שאמר לו ללכת אל ארץ כנען ועכשיו משיאו לצאת ממנה" — דאף שהם דברים סותרים, מ"מ לא הרהר (אפילו) "אחר דבריו של הקב"ה". וכן מצינו בפרש"י להלן (ס"פ שמות¹⁵) בנוגע לנדו"ד, שזו היתה מעלת אברהם על משה רבינו, שא"ל הקב"ה למשה "הרהרת על מדותי, לא כאברהם שאמרתי לו כי ביצחק יקרא לך זרע³ ואח"כ אמרתי לו העלהו לעולה⁴ ולא הרהר אחר מדותי" (והיינו, שלא רק שלא היתה אצל אברהם חלישות בקיום הציווי בפועל, אלא שאף במחשבתו לא עלה שום הרהור¹⁶ "אחר מדותי")¹⁷. וא"כ ודאי, דגם בסוף הענין, כאשר גדלה הסתירה ש"עכשיו אתה אומר לי אל תשלח ידך" — לא הרהר אברהם אחר מדותיו של הקב"ה (ומה גם להביע תמיהתו בדיבור)],

אלא לפרש לפני הקב"ה את כוונתו (של אברהם) בדבריו הקודמים לזה¹⁸.

הערות

13. בדברי דוד פי' "כלומר עד הנה הי' לי קושיא בלבי אבל עכשיו אני מקשה בפירוש". אבל ראה לקמן סעיף ב.
14. לך יב, י.
15. ו, א. — וראה לקו"ש חט"ז (ע' 47 ואילך) טעם השינוי בפרש"י וארא (ו, ט).
3. פרשתנו כא, יב. וראה לקמן הערה 17 בשוה"ג הב'.
4. כב, ב.
16. וגם לה"מדרש אגדה" בפרש"י לעיל (כב, ה) שאברהם אמר "אראה היכן הוא מה שאמר לי המקום (לך טו, ה) כה יהי' זרעך" — אין זה ענין של הרהור אחר מדותיו ח"ו, אלא אדרבה, מצד הוודאות שהבטחה זו תתקיים (ורוצה לראות "היכן" תתקיים). וראה משכיל לדוד ובאר בשדה על פרש"י שם.
17. ומזה גופא מובן, שאין לומר שהטעם שלא שאל אברהם "אתמול אמרת כו'" תיכף כשנצטווה "קח נא גו'" הוא לפי שידע שאפשר שהבטחת הקב"ה תתבטל ע"י חטא (ע"ד פרש"י וישלח לב, יא) — ראה ראב"ע פרשתנו (כב, א), ובארוכה ביפה תואר ונזר הקודש הנ"ל (הערה 6) — כי לפ"ז מהו החידוש שלא הרהר אחרי מדותיו. ויש לומר, שרש"י מרמז כאן הטעם שבנדו"ד לא שייך זה, בהעתיקו תחילת הכתוב "לא אחלל בריתי" [אף שאח"כ בהמשך פירושו מפרט רק זה ש"מוצא שפתי לא אשנה", דקאי על הציווי ד"קח נא"] — כי "לא אחלל בריתי" קאי על ההבטחה "כי ביצחק יקרא לך זרע"[ednref_24_*], שהיתה באופן של "ברית" [לך יז, יט (אבל ברש"י שם דקאי על ברית מילה). שם, כא. וכן בברית בין הבתרים — שם טו, ה. שם, יח. רש"י פרשתנו כא, א][ednref_25_**], ו"ברית" מורה על דבר נצחי, שלא שייך בו שינוי ואא"פ לו להתבטל.
18. אבל להעיר, שבכמה כת"י רש"י שתח"י הגירסא "אשפוך לפניך (את) שיחותי". וכ"ה בדפוס רומא (הנ"ל). אבל בדפוסים הנפוצים הוא כבפנים. [edn_24_*] וכמ"ש בתנחומא פרשתנו שם. אגדת בראשית פל"א. וכן מפורש בב"ר שם להגירסא שבב"ר הוצאת תיאודוראלבק (וראה חילופי נוסחאות שם. וראה ב"ר שם, ה: הפר ברית). ולהעיר, שכ"ה הגירסא בפרש"י בדפוס רומא (א' מדפוסים הראשונים דפרש"י), וכן בא' כת"י רש"י שתח"י — "כשאמרתי לך כי ביצחק. . לא אחלל בריתי ואת בריתי אקים את יצחק, כשאמרתי לך קח נא ומוצא כו'" [ואולי נשמט זה בדפוסים שלפנינו מפני תיבות דומות ("כשאמרתי לך. . כשאמרתי לך")]. [edn_25_**] וראה השקו"ט ביפ"ת ונזר הקודש שם (פנ"ו, טו), בטעם שהביא אברהם "כי ביצחק יקרא לך זרע", ולא הכתוב "ואת בריתי אקים את יצחק" (שמפורש בו הלשון "ברית"). ובפשטות י"ל כי בפסוק זה מודגשת יותר השייכות לאברהם, "יקרא לך זרע". ואכ"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.