73
הרי מפורש, שעונש דור המבול, שנשטפו ונאבדו, הי' בעיקר מפני ש"היו גזלנים והיתה מריבה ביניהם". וכן מובן מפרש"י בריש פ' נח, עה"פ39 "כי מלאה הארץ חמס" — "לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל", היינו, דאע"פ שחטאו גם בעריות וע"א, כפרש"י שם גופא40, "ותשחת — לשון ערוה וע"א", ועד שזו היתה סיבת העונש באופן של "קץ כל בשר"39, כפרש"י שם "כל מקום שאתה מוצא זנות וע"א אנדרלמוסיא באה לעולם והורגת טובים ורעים", מ"מ, "לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל".
ומבואר במפרשים41 בטעם הדבר, כי גזל ומריבה הם היפך יישובו של עולם ומחזירים את העולם לתהו. ונ"ל בכוונת הדברים, דאין המבול רק עונש חמור על חטאים חמורים, אלא ענינו כעין חרטה על כללות בריאת האדם והעולם42, שהנהגת הנבראים הביאה לידי כך שהקב"ה התחרט כביכול על עצם הבריאה, ובמילא החריב עולמו אשר ברא, באופן של "וימח43 את כל היקום גו'", איבוד מוחלט44. וזהו שהסיבה העיקרית לגזירה זו היא עון גזל ומריבה, כי רק הנהגה באופן שמחזיר את העולם לתהו, היפך יישוב העולם, היא המנגדת לעצם הבריאה45.
ועפ"ז יש לבאר כפל הענין בכתוב39 "קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס גו' והנני משחיתם את הארץ": "קץ כל בשר" ענינו עונש החוטאים על גודל חטאם, ולפי שמדובר בעון זנות וע"א הרי העונש באופן של "קץ כל בשר", "אנדרלמוסיא כו' והורגת טובים ורעים" (ועונש כזה אינו מוגבל לזמן המבול, וכדיוק לשון רש"י "כל מקום שאתה מוצא זנות וע"א כו'"); משא"כ על ידי ש"מלאה הארץ חמס (עון גזל). . הנני משחיתם את הארץ", וכפרש"י "עם הארץ, שאף ג' טפחים של עומק המחרישה נמוחו ונטשטשו"46, שעצם הארץ נשחתה, שדבר זה הוא לפי שהמבול לא הי' רק עונש על החוטאים אלא ענין של איבוד עצם הארץ (היפך בריאת העולם).
וע"פ כל זה מובן גם לעניננו — עונש סדום ועמורה כו':
החילוק בין המטרת "גפרית ואש. . מן השמים" להפיכת הערים הוא, דבהפיכת הערים נהרגו יושבי הערים וגם נחרב כל צמח האדמה47, אבל אין בזה השחתת האדמה עצמה, וזוהי ההוספה בזה ש"וה' המטיר גו' גפרית ואש", דנוסף על יסורי הבריות, הרי עוד ועיקר, שבזה נשרפו הערים ונשחתו כליל48
הערות
- 39. ו, יג.
- 40. שם, יא.
- 41. ראה גו"א. אמרי שפר על פרש"י בשם תולדות יצחק. דברי דוד (להט"ז). צידה לדרך. דבק טוב בהגהה. הואיל משה (באר היטב). ועוד.
- 42. ראה בכ"ז בארוכה לעיל ע' 35 ואילך.
- 43. נח ז, כג.
- 44. וי"ל שזהו דיוק ל' רש"י הנ"ל "ואלו נשטפו" (ולא "נאבדו", כלשון רש"י עצמו שם אח"כ, וגם בנוגע לדור המבול) — כי "נשטפו" מורה על העדר וביטול המציאות לגמרי, משא"כ "נאבדו" שאינו מכריח שנתבטלה מציאותם (דיתכן שמציאותם קיימת אלא שאין יודעים היכן נמצאות).
- 45. ראה תולדות יצחק (שהובא באמרי שפר שם) "היפך הכוונה הראשונה בבריאת העולם".
- 46. בפרש"י הוא פירוש שני, אבל י"ל שהחילוק בין שני הפירושים הוא רק בפירש התיבות "את הארץ", אבל לכו"ע חלק מהארץ נמחה במי המבול. ולהעיר מרש"י נח ח, יגיד.
- 47. כלשון הכתוב כאן (יט, כה).
- 48. ועפ"ז יובן ל' הכתוב לעיל (לך לך יג, י) "שחת ה' את סדום ואת עמורה", כי עיקר ענין ההשחתה הוא בשריפת סדום ועמורה ולא (כ"כ) בהפיכת הערים. וראה ל' הכתוב יט, כחכט. ישעי' א, ט (וראה שם, ז). שם יג, ט. ירמי' מט, יח; נ, מ ("ושכני'"). עמוס ד, יא ("מוצל משרפה"). ואכ"מ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.