ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לה וירא שיחה ב71

71

החזיקה" (וכדלקמן סעיף ג), (ב) כל דין עיר הנדחת אינו שייך בב"נ וקודם מ"ת, (ג) בפשוטו של מקרא לא נזכר הדין דאין עושין עיר הנדחת שלש עיירות, (ד) ואם מצד הסברא (כמ"ד בגמ'¹⁸ שהוא "משום קרחה"¹⁹) — הרי אין חילוק בזה בין שריפה או הפיכה, דאותה הסברא שאין לשרוף (ולהחריב) ג' עיירות, מחייבת ג"כ שלא להחריבן באופן של הפיכה.

ב. ויובן זה בהקדם דיוק לשון הכתוב²⁰ (בתחילת הענין), "ויאמר ה' זעקת סדום ועמורה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד", דיש לעיין אמאי נזכרו (בפירוש) בכתוב רק סדום ועמורה ולא שאר הערים שבככר (ורק בפרש"י⁵ הובא שהיו חמשה כרכים).

[ברד"ק²⁰ תי' "כי הם ראשי הממלכות" (וג' הערים האחרות היו טפלות להן). אבל לכאורה אינו ביאור מספיק, כי א"כ הול"ל רק סדום, שהרי (בל' הרד"ק שם) "סדום היתה אם לכולם", וכהובא בפרש"י²¹ (בטעם שאמר ה'²¹ "אם אמצא בסדום (דוקא) חמשים צדיקים גו' ונשאתי לכל המקום בעבורם") "לפי שסדום היתה מטרפולין וחשובה מכולם תלה בה הכתוב", וכן מצינו שהמלאך²² הלך רק לסדום — וא"כ גם בנדו"ד, אם כוונת הכתוב רק להזכיר העיקר, הו"ל להסתפק גם כאן בהזכרת סדום²³ (וע"ד לשון רש"י כמ"פ²⁴ גבי שליחות המלאכים "להפוך (להשחית) את סדום"), ולמה הזכיר גם עמורה²⁵?].

ומשמע מזה, שעיקר החוטאים היו אנשי סדום ועמורה²⁶.

וזהו גם הטעם שרק בסדום ועמורה המטיר ה' גפרית ואש, וכפרש"י עה"פ²⁷ ד"כשבא ליסר הבריות מביא עליהם אש מן השמים", היינו שאנשי סדום ועמורה שגדל חטאם מתו ונאבדו מתוך יסורים של "אש מן השמים", משא"כ אנשי שאר הערים רק נאבדו ע"י הפיכתן.

אבל אין זה ביאור מספיק, כי מפרש"י גבי בקשת לוט "הנה²⁸ נא העיר הזאת קרובה לנוס שמה גו'" — "קרובה ישיבתה נתיישבה מקרוב לפיכך לא נתמלאה סאתה עדיין", "הלא מצער היא — והלא עונותי' מועטין"²⁹, מוכח, ששני הערים האחרות (אדמה וצבוים) נתמלאה

הערות

18. סנהדרין שם.
19. ובר"ח סנהדרין שם משמע, שגם זה הוא מטעם "שמא ישמעו נכרים ויחריבו את א"י" (סנהדרין שם, בטעם שאין עושין עיר הנדחת סמוכה לספר).
20. יח, כ.
5. פרשתנו יח, יז. שם, כד. וראה רש"י שם, כט.
21. יח, כו.
22. היינו, לא רק המלאך שהלך להציל את לוט שהי' גר בסדום, אלא גם המלאך המשחית כו' (ראה רש"י יח, ב) הלך לסדום דוקא. וראה גם לעיל (יח, טז) "וישקיפו על פני סדום" (דוקא).
23. אבל מ"ש לעיל (לך שם) "ואנשי סדום (דוקא) רעים וחטאים גו'" אינו מטעם חשיבות, אלא לפי שרק זה נוגע שם, ד"אעפ"כ לא נמנע לוט מלשכון עמהם" (רש"י שם).
24. פרשתנו יח, ב. שם, לג. יט, טז.
25. ומ"ש (לך יג, י) "לפני שחת ה' את סדום ואת עמורה", אינו מפני חשיבותם, אלא לפי שעיקר ההשחתה היתה בהם, שנשרפו (כדלקמן הערה 48). ועד"ז מ"ש שם (יד, יא) "ויקחו את כל רכוש סדום ועמורה", לכאורה י"ל כי כן הי' בפועל, שלקחו רק רכושם ולא דשאר העיירות (ואולי מפני שהיו עיירות קטנות כו'). ואכ"מ.
26. להעיר מהאזינו לב, לב ובפרש"י ("מעשה סדום ועמורה"). ישעי' א, י ובפרש"י שם. ועוד.
27. יט, כה ד"ה מן השמים.
28. יט, כ.
29. וראה משכיל לדוד לך (יד, ב), שמטעם זה לא נזכר בכתוב שם שם מלך בלע (צוער), כי שמות מלכי שאר ד' הערים רומזים על רשעתם, כפרש"י שם (הובא לקמן ריש ס"ג), משא"כ צוער שעונותי' מועטין.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.