48

ומוכח מכל זה שבברית דמילה יש שני גדרים: "בריתו של אברהם אבינו", שבזה אפשרית הפרה ע"י מעשה האדם, שע"י פעולתו יפר הברית; "בריתי" דהקב"ה, שכיון שנמול פעם אחת שוב אי אפשר להאדם לבטל ולהפר ברית זה, ולכן לא מקרי משוך ערל לענין אכילת תרומה.

ה. והביאור בזה:

שונה הברית בין הקב"ה ואברהם מ"ברית" בין שני אנשים, שמתקשרים להיות אוהבים זה את זה, משא"כ בכר"ב בין הקב"ה ואברהם (בין בורא לנברא), יש חילוק בין הברית כפי שהיא מצד הקב"ה והברית כפי שהיא מצד אברהם. ואף שעיקר הברית הוא מצד הקב"ה, מצד כח הבורא נעשית הברית באופן ד"ברית עולם", הרי ישנו בזה גם צד של הנברא, "ואתה את בריתי תשמור".

והם שני הפרטים הנ"ל שבברית מילה: כמו שהוא מצד הקב"ה, "בריתי", וכמו שהוא מצד אברהם אבינו.

והיינו שבענין כריתת הברית והתקשרות עם הקב"ה, ישנם שני פרטים, כמו שהוא מצד הנברא ופעולתו, בריתו של א"א, שבגילוי' של התקשרות זו אפשר שיהי' הפסק, והוא מה ש"מילה ר"ת מתנה יש לה הפסק", ולכן אפשר שמעשה האדם יפגע בזה, דמשוך נקרא "מפר בריתו של אברהם אבינו"; וכמו שהוא מצד הבורא, שהיא התקשרות שאי אפשר להיות בה הפסק, כיון שאינו דבר שנעשה מצד הנברא אלא מצד הקב"ה, שלכן נק' "בריתי", ומצד זה גם משוך אינו נק' ערל, כי אין פעולת האדם יכול להפר ברית זו.

ויש לומר, דהגם שבכללות ניתנו שני ענינים אלו בברית דאברהם, הרי בפרטיות יותר, זהו החילוק בין הברית כמו שהיא לפני מ"ת, לכמו שהיא לאחרי מ"ת שאז נצטוינו "וביום השמיני ימול"³⁴.

וכמו שמדייק הרמב"ם³⁵ "ושים לבך על העיקר הגדול. . שכל מה שאנו מרחיקין או עושים היום אין אנו עושין אלא במצות הקב"ה ע"י משה רבינו ע"ה לא שהקב"ה אמר זה לנביאים שלפניו. . אין אנו מלין מפני שאברהם אבינו ע"ה מל עצמו ואנשי ביתו אלא מפני שהקב"ה צוה אותנו ע"י משה רבינו שנמול".

דהברית כפי שהיא לפני מ"ת, לפני ביטול ה"גזירה" דעליונים לא ירדו לתחתונים (כדברי המדרש הידועים³⁶), הרי היא בעיקר ובגלוי הברית שמצד הנברא, מצד אברהם אבינו; ואילו הברית כמו שהיא לאחרי מ"ת, היא בעיקר כמו שהוא מצד הקב"ה.

וע"ד כללות החילוק בין המצות שלאחרי מ"ת, לגבי המצוות שקיימו האבות קודם שניתנה תורה, שארז"ל³⁷ "כל המצות שעשו לפניך האבות ריחות