42

לקדושה שיהי' ניכר בהם שהם קנויים לה' הוא ע"י שינוי החפצא (כנ"ל), שבירת וביטול החומריות וזיכוך הגשמיות כו'; משא"כ חמשה דברים אלה, הרי גם כפי שהם מלובשים בגשמיות העולם אינם אלא "קנין"²⁵, שהתאחדותם עם קוב"ה אינה זקוקה לשינוי חפצא.

ועפ"ז מתורץ דיוק ל' התנא "חמשה קנינים קנה הקב"ה בעולמו" (ולא "יש לו להקב"ה"), כי ענין זה, שההתלבשות בגשמיות העולם אינה פועלת שינוי במהות ומעלת דברים אלה כדברים אלקיים, אינו בדרך ממילא (דאדרבה, ע"פ טבע הדברים התלבשות כזו צריכה לפעול שינוי), אלא זהו פעולה מיוחדת מלמעלה²⁶ "לקנות" דברים אלה.

ד. הסברת הענין בפרטיות:

"תורה קנין אחד": אע"פ שהתורה "ירדה. . ממדריגה למדריגה. . עד שנתלבשה בדברים גשמיים וענייני עוה"ז"²⁷, וכן שהתורה נתלבשה בטענות של שקר כו'²⁸, הרי אין ירידה והתלבשות זו גורעת ח"ו ממעלתה העצמית²⁹ שהיא חכמתו ורצונו של הקב"ה, ואין צורך בשינוי חפצא (ביטול ה"גשמיות", שבה נתלבשה התורה) בשביל התאחדותה עם קוב"ה.

ועד"ז בשאר ה"קנינים":

"ישראל קנין אחד": גם כפי שנשמת ישראל ירדה לעוה"ז ונתלבשה בגוף האדם, שעי"ז נתגשמה (קצת) בערך למעלתה ורוחניותה קודם התלבשותה בגוף (דאל"כ לא היתה שייכת להתלבשות ולהחיות גוף האדם), הרי גם במצב זה הרי היא "חלק אלקה ממעל ממש"³⁰.

ובזה מתורץ בפשטות הטעם שאצל ישראל לא הסתפק התנא בהבאת הכתוב³¹ "עד יעבור גו' עם זו קנית" (שבו מפורש שישראל הם "קנין") אלא מוסיף "ואומר³² לקדושים אשר בארץ המה גו'" — כי הפסוק "עד יעבור גו'" קאי בזמן שהיו ישראל במדבר, ששם לא עסקו (כ"כ) בדברים גשמיים, משא"כ בכתוב "לקדושים אשר בארץ המה גו'", שבו נרמזת עבודת ישראל בארץ דוקא, דגם בהיותם עסוקים בענינים ארציים — "קדושים. . המה".

וכן בבית המקדש: זה שהוא בית גשמי, בנוי מדברים גשמיים כו', אינו מגרע מענין השראת השכינה שבמקדש, והקב"ה נמצא ומתגלה שם בכל עצמותו.

ועוד יש לומר, דלא רק קדושת המקדש עצמו אינה נגרעת ע"י היותה מלובשת בבית גשמי, אלא גם הקדושה המתפשטת ממנו בעולם כולו — כמחז"ל³³