41
לשון התנא "חמשה קנינים קנה הקב"ה" (לא "חמשה קנינים יש לו להקב"ה"), משמע, שזה שחמשה דברים אלה הם קנינו של הקב"ה בא ע"י פעולה וחידוש, כאילו הם תחילה (כמו) ברשות אחרת והקב"ה קונה אותם — וע"פ הנ"ל, הרי אדרבה, דוקא חמשה דברים אלה הם מלכתחילה כולא חד עם קוב"ה?
ונ"ל, בהקדם דיוק ל' הברייתא "חמשה קנינים קנה הקב"ה בעולמו", שבזה מודגש, שקאי כאן כפי שחמשה דברים אלה נמצאים בעולם. והיינו, דזה שהם "קנינו" של הקב"ה אינו רק כפי שהם למעלה מן העולם [כמחז"ל18 שתורה ישראל וביהמ"ק הם מהדברים שקדמו לעולם, וגם זה ששמים וארץ הם "כסאי. . והדום רגלי" הוא כפי שהם למעלה משאר נבראים], אלא שגם כפי שירדו ונתלבשו בגשמיות העולם, נשארו במעלתם העקרית, שהם "קנינו" של הקב"ה.
ועפ"ז יובן גודל העילוי של חמשה דברים אלה לגבי שאר הנבראים — שבגלל זה רק הם נקראים בשם "קנין":
"קנין" מורה על העתקת החפץ כמו שהוא מרשות לרשות. והיינו, שלא נעשה שינוי בגוף החפץ, כ"א רק זה שיוצא מרשות המוכר לרשות הלוקח, "שמתחילה היתה הסחורה מונחת בקופסא אצל המוכר ועל ידי הקנין בא. . להלוקח"19.
וכמבואר20 גם בענין ד' הלשונות21 "ברוך עושך. . יוצרך. . בוראך. . קונך", דג' הלשונות עושך יוצרך ובוראך מורות על התהוות הנברא ובריאתו מאין ליש, וקאי על העולמות שהם מציאות יש ו"הוית דבר חדש"22, משא"כ הלשון "קונך" מורה על דבר שבא מן ההעלם אל הגילוי (כעין שינוי רשות), אבל לא "הוית דבר חדש".
ובעניננו:
אף שכל העולם כולו הוא קנינו של הקב"ה להיותו בורא העולם, מ"מ ענין זה אינו ניכר בהעולם מצד עצמו; וכדי שיהי' ניכר בעולם שהוא "עולמו" של הקב"ה צ"ל שינוי בחפצא דהעולם, דרק ע"י ביטול ישות העולם, הזדככות חומריותו והעלאתו למעלה, אפשר להכיר בעניני העולם שמציאותם היא "אמיתת המצאו" (שלא נמצאו אלא מאמיתת המצאו23). דכשם שמציאותם היא בגדר בריאה יצירה ועשי', הווית דבר חדש, כמו"כ לאידך, התאחדותם עם הקב"ה היא ע"י השינוי והחידוש במציאותם, לעשותם מ"יש" ל"אין" — ולכן לא חל עליהם גדר ותואר "קנין".
משא"כ חמשה דברים אלה נקראים "קנין", לפי שאופן התאחדותם עם הקב"ה אינו אלא בגדר "קנין"24, העברה מרשות לרשות בלי שינוי (וכ"ש לא חידוש) בחפצא שלהם, שדברים אלה כמו שהם הרי הם ברשותו של הקב"ה, לפי שכל ענינם וגדרם הוא גילוי אלקות.
וזהו שהתנא מחדש "חמשה קנינים קנה הקב"ה בעולמו" — דזה שדברים אלה הם "קנין" (שאין כאן שינוי חפצא, אלא רק העברה מרשות לרשות), הוא (גם) כפי שירדו ונתלבשו בעולם. דשאר הנבראים שהם מחודשים מאין ליש, הרי העלאתם
הערות
- 18. ראה פסחים נד, א. ב"ר פ"א, ד (ושם גם בנוגע לאבות (אברהם)). ועוד.
- 19. תו"א משפטים עה, ד.
- 20. שם עו, ב.
- 21. נוסח קידוש לבנה (כנוסח האריז"ל (כסדר ד' עולמות אבי"ע) — ובמס' סופרים (פ"כ ה"ב) לפנינו בשינוי סדר (כר"ת יעקב). וראה טאו"ח סו"ס תכו. ואכ"מ).
- 22. ל' התו"א שם עה, ד.
- 23. רמב"ם ריש הל' יסודי התורה.
- 24. וגם שמים וארץ, שעליהם נאמר "בראשית ברא גו'" — י"ל שזה שהם "כסאי. . והדום רגלי" (של הקב"ה) הוא בגדר "קנין".
מצוטט ב־1 עמודים
- שולחן ערוך ח לקו"ש חל"ה ע' 41
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.