37

בדומה להשחתת העולם ע"י המבול, דהיינו בכוונה למחות ולאבד כליל חלק זה של העולם.

ז. ובזה מתורץ פרש"י עה"פ "בענני ענן" — "כשתעלה במחשבה לפני להביא חשך ואבדון לעולם", שמזה משמע שכל פעם שרואים קשת ה"ז בגלל שהיתה מחשבה לפניו להביא חשך ואבדון לעולם:

דיוקו של רש"י הוא "חשך ואבדון לעולם", כלומר, לא השחתת כל העולם כולו, אלא "חשך ואבדון לעולם", היינו "חשך ואבדון" בחלק מסויים של העולם⁶⁰, שאם תעלה מחשבה לפניו להביא כלי' והשחתה (לא בדרך עונש, אלא) בתור "חשך ואבדון", למחות את היקום אשר ברא (ניחום על עצם בריאתו) — לו יהא אפילו בחלק מסויים של העולם — אזי ע"י ראיית הקשת נשללת מחשבה זו.

ודבר זה שייך במשך כל הדורות, שגם אם מצב כללות העולם הוא כדבעי, מ"מ אפשר שישנם מקומות בעולם שההנהגה שם היא בשפל המצב ביותר, ע"ד הנהגתם של אנשי דור המבול, ולכן רואים שם קשת, כדי לשלול "חשך ואבדון" באותו מקום ששם ההנהגה היא באופן בלתי רצוי.

ח. וע"פ כל הנ"ל מובן יסודו של רש"י לפרש שהדורות שלא נראתה בהם הקשת הי' זה מפני "שצדיקים גמורים היו" (כללות כל הדור) — כי העדר ראיית הקשת מורה, שאין אף מקום אחד בעולם (היינו בבני ישראל, שבשבילם נברא העולם, כפרש"י בתחילת פרשת בראשית⁶¹) שאצלם ישנה הנהגה בלתי רצוי' (באופן שראויים ל"חשך ואבדון").

וזהו טעמו של רש"י לפרש שכללות הדור "צדיקים גמורים היו", שרק בגלל זה אפשר לומר "שלא הוצרכו לאות"⁶². וענין זה מצינו בפירוש גבי חזקיהו המלך, וכנ"ל שבימיו "בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ כו' ולא מצאו תינוק ותינוקת איש ואשה שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה ועל אותו הדור הוא אומר כו'", היינו שבכל מקומות מושבות בנ"י היו כדבעי כו', ומזה מובן שכן הי' גם מצב דורו של רשב"י (וכמפורש ברש"י כאן ש"צדיקים גמורים היו")⁶³.

ועפ"ז יובן עוד יותר מ"ש רש"י "שיש דורות כו' כמו דורו של חזקיהו כו'", שמזה משמע, שהיו יותר מב' דורות (כנ"ל ס"א) — כי כל זמן שהנהגת בני ישראל אינה כהנהגת אנשי דור המבול, אין צריכים לאות הקשת. ובודאי היו כו"כ דורות, שהנהגת כל ישראל, לכל מושבותיהם, היתה כדבעי, עכ"פ הרבה יותר טוב מהנהגת דור המבול, באופן שלא הי' אף מקום אחד בעולם (בבני ישראל) שראויים ח"ו לעונש המבול⁶⁴.