16
ב. ונ"ל, דג' הצדיקים שבג' הדורות שנקט בזוהר — בהם ועל ידם היתה התחלת ג' העיקרים במילוי תכליתה וכוונתה של הבריאה (שהיא בשביל ישראל שנק' ראשית ובשביל התורה שנק' ראשית15) — שהם ישראל, תורה ומלכות: אברהם אבינו הוא התחלת עם ישראל, עיקר מעלת משה היא שעל ידו ניתנה התורה לכלל ישראל, וישראל במצב דשלימות בעולם כשהם במצב דמלכות ודוד הוא ראשית והתחלת "עיקר המלכות"16.
[וג' צדיקים אלו נרמזים בשם אדם ר"ת אברהם17 דוד משה18, והיינו שהשלמת תכלית בריאת ה"אדם" היא ע"י ג' אופני העבודה של אברהם משה ודוד].
וזהו תוכן פירוש הזוהר, שהגם שנח "ראה עולם חדש"19, ובפשטות שהי' לאחר המבול — בדוגמת אדם הראשון שממנו בא כל מין האנושי, ונח גם מילא בעבודתו את התפקיד של "אדם"20, מ"מ, לגבי ג' הצדיקים שבשלשה דורות אלו אינו נחשב לכלום21.
וטעם הדבר מובן, כנ"ל, כי עיקר התחלת העבודה במילוי כוונת הבריאה היתה ע"י ג' הצדיקים ("אדם") בשלשה דורות אלה.
ג. ובפרטיות יותר י"ל:
הערות
- 15. תנחומא (באבער) בראשית ג' וה'. פרש"י ר"פ בראשית.
- 16. ל' הרמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ח.
- 17. ראה אוה"ת שופטים ע' תתנ; ר"ה ע' א'שיג ואילך (ועוד) — שאברהם תיקן מה שקלקל אדם.
- 18. במ"א (ראה ערכי הכינויים לבעל סה"ד בערכו (בהגהה)) מבואר הר"ת אדם: אדם דוד משיח. ואכ"מ.
- 19. ב"ר פ"ל, ח.
- 20. משא"כ לפנ"ז לא היו שייכות עבודות אלו, כי העולם הי' בשפל המצב.
- 21. וזהו שמדייק בזוהר "אבל בדרין אחרנין אינו נחשב לכלום", ולא כלשון המדרש "אילו הי' בדורו. . לא הי' צדיק": במדרש מדובר אודות דרגת נח עצמו, שאף שבדורו הי' אדם הגון וצדיק, מ"מ אילו הי' (במצב זה[ednref_3_*]) בדורו של משה או בדורו של שמואל "לא הי' צדיק"; אבל בזוהר נקט בלשון הווה "אבל בדרין אחרנין אינו נחשב לכלום" (ולא "אילו הי' כו'"), והיינו דעבודת נח היא עבודה בשלימות, אלא שפעולת עבודה זו בנוגע ל"דרין אחרנין" אינה נחשבת לכלום [בסגנון אחר, "אינו נחשב לכלום" לא בא לבטל ולשלול עבודת נח, אלא להגדיר סוג ואופן עבודתו, כדלקמן בפנים]. וראה לקמן ס"ח. [edn_3_*] ראה לעיל הערה 10.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.