10

העולם, לא נשא אשה ואמר "מה אעשה שנפשי חשקה בתורה"⁴¹, ועבודה של אלו העוסקים בישוב וקיום העולם. ובסגנון תורת החסידות — העבודה ד"רצוא", לצאת מגדרי העולם, והעבודה ד"שוב", לשוב ולעסוק בתוך עניני העולם.

דאף שסדר עבודת השם צ"ל לעסוק בישובו של עולם (ו"כל מי שאינו עוסק בפרי' ורבי'. . כאילו שופך דמים וממעט הדמות"⁴²), הרי "אין זו אלא עצת חכמים המורים לאדם דרך ישרה שיבור לו, אבל ליכא איסורא כלל במילתא, אם חפץ ללמוד תורה כל ימיו ולא לישא אשה כלל כבן עזאי"⁴³, הרי שגם הנהגה זו היא ע"פ תורה.

ובפרטיות יותר הרי עבודת השם בכלל יש בה שני קוים ותנועות אלו, וכפי שמצינו בכל ג' העמודים⁴⁴ דתורה עבודה (תפלה) וגמילות חסדים (מצות):

בתורה: בלימוד התורה ב' אופנים: הלימוד באופן ד"יגדיל תורה ויאדיר⁴⁵ — דרוש וקבל שכר"⁴⁶, ולימוד לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא.

ובפרטיות ובדקות יותר: לימוד התורה לשמה "שתתעצם נשמתינו בעצמות ורוחניות וקדושת מקור מוצא התורה. . דבקים בקדושתה ובשכינתו ית'" (כפי שהאריך הב"ח⁴⁷ בתוכן ענין ברכת התורה), והלימוד בשביל קיום המצות, לידע את המעשה אשר יעשון.

בתפלה: מעיקרי התפלה היא הכוונה ש"יראה עצמו כאילו הוא עומד לפני השכינה"⁴⁸, ו"חסידים ואנשי מעשה (ש)היו מתבודדים ומכוונין בתפלתן עד שהיו מגיעים להתפשטות הגשמיות ולהתגברות רוח השכלית עד שהיו מגיעים קרוב למעלת הנבואה"⁴⁹; תוכן מצות תפלה בקשת צרכיו מהקב"ה⁵⁰, שימלא חסרונו ומשאלותיו, עד לצרכיו הגשמיים, רופא חולים מברך השנים⁵⁰.

במצות: קיום המצות לשמה, לעשות נחת רוח לקונו, שאמרתי ונעשה רצוני⁵¹, עד לתכלית השלימות בזה, עבודה בכל מאדך, למעלה ממדידה והגבלה; קיום המצות "לצרף את הבריות"⁵², בשביל בירור וזיכוך העולם⁵³, שעבודה זו צריכה להעשות בסדר מסודר בהתאם לגדרי העולם.

והמקור לב' הנהגות אלו למעליותא הוא בשני האופנים שבתולדות אדם, למעליותא — קין ושת:

לקין ותולדותיו לא הי' קיום⁵⁴, והוא השרש והכלל לכללות מצב העולם לפני מ"ת, ולעבודת ה' בדוגמת בן עזאי שלמעלה מסדר ויישוב העולם; ושת ותולדותיו שממנו הושתת העולם ע"י נח,