296

והרי בעניני טוב וקדושה ככל שלא יהי' גם טוב בזה, תמיד יש מקום להוסיף כיון שקשורים בהקב"ה שהוא אין סופי...

(ממכתב כ"ב כסלו תשכ"א)

... הדגשתי וכ"פ — שמוכרח לעשות מה בנוגע להיתר נשואין [באחב"י הספרדים] בגיל מוקדם להמותר ע"פ החוק דכנסת, ומכמה טעמים: לכל לראש — כיון שגם עתה ישנם כו"כ מקרים דאירוסין וקדושין וגם נשואין, ושמפני החוק נעשים בצנעא, ומובן הקלקול שבדבר. ועוד —

וגם זה עיקר — שבדורנו, הלואי שגם האשכנזים היו משיאים בניהם ובנותיהם קרוב לפרקם ולא כהמצב בהווה, ועאכו"כ בנוגע הספרדים שמאז ומקדם הורגלו בכהנ"ל. וגודל התקון — אין די באר. והבטיח שבהזדמנות יתענין בהאפשריות עכ"פ להוריד גיל הנשואין לשנה וכיו"ב...

(ממכתב עש"ק ג' תמוז תשכ"ד)

סדר החיים כשהבעל לומד תורה חלק מיומו (עכ"פ) — מובן שזוהי ההתחלה הנכונה ושצ"ל בבנ"י [כיון שהחתונה היא ההתחלה דבנין עדי עד] — אבל מובן ג"כ, שזהו קשור בהגבלה ומדידה וקצת צמצום בנוגע לגשמיות, וכיון שזהו נרגש בחיי יום יום ומאידך — צ"ל החיים דבנ"י — כמש"נ — מתוך שמחה וט"ל ובטחון —

הרי צ"ל ההסכמה על סדר חיים כזה — מראש והסכמה מלאה ומתוך שמחה (על שמתחילים חייהם — בחיי תורה, תורת חיים).

ואם יסכימו שניהם ע"ז ובאופן הנ"ל — יה"ר שיהא כ"ז בשטומו"צ.

(ממכתב שלהי מרחשון תשכ"ה)