294

כ"כ כבדורות שלפנינו, זהו טעם עיקרי להשתדל בהשידוך) יגמרו השידוך בטוב, אבל לא ידורו בעיר אחת עם שאר האחים.

כ"ז — בנוגע לאשכנזים. בנוגע לספרדים — יש לברר האם בכלל קבלו עליהם סעיף זה מצוואת ר"י החסיד. כן יש לצרף לעשית השידוך: א) מש"כ בהצוואה ומסתמא ב' אחים לב' אחיות — לזרעו**. ב) הענין דכיון דדש (שכבר נשואים ב' אחים לב' אחיות) דש.

ולהחמיר כיון שמדובר באח שלישי — בכיו"ב בנסתר אין למדין סברות דנפשי'.

והעיקר — שיתנהגו ביר"ש.

(ממכתב תחלת שבט תשל"ח)

... לכתבו ע"ד הוספת שם ואיזה — יבחר בשם ע"פ עצת רב מורה הוראה במקומו (היינו — מקום שלומד תורה ומתפלל וכו').

וגוף הערתו יש לברר האם אחב"י הספרדים מלכתחילה לא קיבלו עליהם צוואת רי"ח, וראה שד"ח אס"ד מ"ע חתן וכלה אות ה' ואילך.

(ממכתב ה' אד"ר תשכ"ו)

במענה למכתבו מג' כסלו, בו כותב ע"ד המאורע ל"ע ול"ע שקרה במשפחת בת גילו תחי', ואשר לכן נתעורר ספק אם לעשות החתונה במועד שנקבע.

לפלא גדול הספק בדבר המפורש בפוסקים ככתבו גם במכתבו זה ע"ד פסק דין רב מורה הוראה בישראל, לעשות החתונה.

ויש עוד להוסיף שמנהג ישראל, שלא לדחות מועד זמן החתונה, והרי מנהגם של ישראל תורה היא, ובפרט בענינים כהנ"ל, וק"ל.

הערות

  1. **. ראה פסקי דינים להצ"צ יו"ד סי' קטז. וש"נ. המו"ל.

מצוטט ב־1 עמודים

  1. אגרות קודש ט'רפג לקו"ש חל"ד ע' 294

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.