287

אלה שיכירו באחריות והזכות שיש להם להשפיע על זולתם, ומי יודע אם אין זה תפקידם העקרי שנתגלגלו למחנה פלוני בין חברים חדשים, וכו'.

כיון שכת"ר כותב שנשארו לו שם רק חדשים מספר, בודאי יוסיף אומץ בהשפעתו, באופן שכשיבוא ממלא מקומו יוכל לא רק למסור לו תכנית עבודה בפועל להמשיך בה, אלא גם להצביע על הצלחה ופירות מהשפעתו.

באם נצרך לסיוע נוסף, או עניני דפוס, וכיו"ב, יוכל לפנות ישר לצעירי אגודת חב"ד, ואולי יוכלו לסדר ביקור מאחד מחבריהם במחנה שלו אם יהי' בזה תועלת מיוחדת.

(ממכתב י"ח שבט תשכ"ה)

... — ובטח למותר להדגיש על הכרח הנהגה בחיי היום יומים שתהא מתאימה להוראות תורתנו תורת חיים וקיום מצותי' עליהם נאמר וחי בהם, שנוסף על העיקר שכן הוא ציווי הקב"ה, הרי זה גם הדרך לקבלת הברכה בהמצטרך להאדם.

ובפרט כשנמצאים בצבא — הזקוק תמיד לברכה במיוחד מאלקי הצבאות, שהוא הוא נותן התורה ומצווה המצות, הרי זה נוגע ישירות בתוקף ובבטחון הצבא.

ופגיעה, ח"ו בתוקף הצבא מחלישה הצבא, ר"ל, אפילו אם הפגיעה היא מחוסר ידיעה ולא בזדון, כמובן.

(ממכתב ימי הסליחות תשמ"ו)

דורך. . . האָב איך באַקומען אַ גרוס פון אייך. אויך שרייבט מיר. . . אַז אייער זון. . . שי' געפינט [זיך] אין מיליטער דינסט.

זיכער איז איבעריג צו אויפמערקזאַם מאַכען אייך, צו ערוועקען אייער זון שי' און ערקלערען עם וועגען דעם קיום פון תורה ומצות בכלל אויף וויפיל עס איז דורכאויס נויטיג פאַר יעדער אידן, און בפרט פאַר אַזאַ וועלכער געפינט זיך אין מיליטער דינסט. און ספּעציעל איז דורכאויס אומבאַדינגט נויטיג צו אָפּהיטען לייגען תפילין יעדער וואָכען טאָג, לכל הפחות אויף עטליכע מינוט, אין פאַרלויף פון גאַנצען טאָג ביז זון אונטערגאַנג, וואָס דאָס איז אַ סגולה פאַר אַזאַ וועלכער