280

מאשר הנני קבלת מכתבו מא' משפטים, וכן ספרו נצני ניסן.

ויהי רצון אשר ימלא השי"ת משאלות לבבו לטובה להצליח בחיזוק הכשרות במחנו הט' ובכל מקום שידו מגעת, ולהשפיע גם על אחרים בזה.

ובפרט ע"פ המבואר בכ"מ, אשר מהטעמים בכשרות המאכלים הוא, שמאכל בלתי כשר מטמטם הלב והמוח וכו' שמזה מובן שחיזוק בענין הכשרות הרי נוגע הוא לכל התורה ומצותי' וק"ל.

ומענין לענין באותו ענין, מכשרות מאכלי הגוף לכשרות מאכלי הנפש, דיעות הטובות והפכם, היינו אשר מוחין שבראשו יהיו ממולאים מחב"ד שבתורה, חכמת ה' ובינתו וכו' ולהוליד מהם מדות טובות בלבו, שבזה תלוי' הנהגת האדם לימוד התורה וקיום מצותי' ועד לקיום מ"ש בכל דרכיך דעהו.

שעפי"ז מובן ביותר ענין החובה על כאו"א בהפצת תורת חסידות חב"ד ועד שתגיע גם — אל מה שלע"ע עדיין הוא — חוצה.

(ממכתב ב' אדר תשכ"ו)

... לשאלתו למנהגנו בנוגע לאכילת בשר לאחרי מאכלי חלב, בכלל נהגינן בהנ"ל — ואפילו לאחרי חלב וחמאה — להמתין שעה (וגם — לא באותה הסעודה). וכ"כ בשל"ה מס' שבועות שלו (קפ, ב). — (ומש"כ בדרכי תשובה יו"ד ספ"ט סוס"ק י"ט "שעה ויותר" צ"ע שיעורא דויותר, והמקור ע"ז) — אבל לא שמעתי אם זוהי הוראה לכל או רק מנהג יחידי סגולה, וראה פמ"ג לשו"ע יו"ד ספ"ט, שפתי דעת סק"ז, דהפסק שעה — מחליף קינוח. . .

נתעכב המכתב במשלוח, וז"ע נתקבל מכתבו מעש"ק, בו מעתיק מספר א' מקור למנהג אלו שממתינים חצי שעה לאחרי אכילת חלב וחמאה,

מהשיעור בהנוגע לשלילת עשיית מלאכה קודם התפלה, שהלשון במשנה סמוך למנחה, והשיעור, כמבואר בפוסקים, חצי שעה, שבהפסק שיעור זה — פסקה הסמיכות.

וכבוד בעל המחבר במקומו מונח, כי (עכ"פ — כפי שהעתיק במכתבו) עיקר הראי' חסר, שהרי בנוגע לאכילת חלב ובשר לא מצאתי — לע"ע — הלשון דסמוך כ"א "כחדא או בשעתא חדא או בסעודתא חדא" (זהר ח"ב קכ"ה ע"א). ואם נחפש דוקא למצוא סמוכים, הרי כל לשונות הנ"ל שבזהר — קרובים יותר להלשון תיכף (ועוד יותר מזה כמובן). ושיעור תיכף — הרי הוא מהלך כ"ב אמה, כפס"ד בשו"ע