262

במענה למכתבו מב' טבת, בו כותב אודות התפלה שלו ומצב רוחו הקשור בזה, ואיך שזה פועל צמצום הפרנסה שלו וכו'.

והנה שמענו איזה פעמים סיפור מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נב"מ זי"ע, דמנהג חסידים הראשונים, שהיו מחלקים התפלה לכמה חלקים, ז.א. שבכל פעם ופעם היו כמובן מתפללים כל התפלה, אלא שההתבוננות בענינים ובכוונת פירוש המלות או ההסבר בהם, היו מחלקים לכמה ימים באופן שבמשך כשבוע ושבועים היו גומרים פירוש המלות פעם אחת ואחר כן חוזר חלילה, ולכן גם הוא יעשה באופן הנ"ל, ובמצבו הנה יסדר אשר בימות החול יהי' זמן תפלתו בבקר לערך שתי שעות מתחלתה ועד סופה.

במ"ש אשר לפעמים שונה וכופל תיבה אחת. — העצה היעוצה לזה הוא להתפלל מבפנים הסידור, ובלא"ה נכון הדבר, ועצה לכמה ענינים.

תקותי שבכל יום חול קודם תפלת השחר מפריש איזו פרוטות לצדקה, וכן אשר אחרי התפלה וגם בש"ק ויום טוב שומר על השיעור תהלים חדשי — כמו שנחלק התהלים לימי החדש — לאומרו, ומהנכון אשר יבדקו את התפילין שלו וכן את המזוזות בדירתו, שתהיינה כולן כשרות כדין.

כן מהנכון אשר ילמוד בעל פה בספר תניא קדישא מהתחלת פרק מ"א עד לעמוד ב' תיבת המלך, וכשיתבונן בתוכן הענין אשר ה' נצב עליו, והוא עצם הטוב, והבטיח אשר הבא לטהר מסייעין אותו, והאדם כאשר מקדש עצמו מעט למטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה, בטח שהדאגות תתמעטנה ותופחתנה עד שתתבטלנה כליל, והרי נצטווינו לעבוד השי"ת בשמחה ובטוב לבב דוקא כמבואר בכו"כ מקומות.

כיון שכותב אלי תקותי, שיש לו קביעות עתים גם בלימוד תורת החסידות שהיא המביאה חיות ושמחה גם בחלק לימוד הנגלה דתורה ובקיום המצות.

(ממכתב ששי בטבת תשי"ט)

... ב) במה שציינתי, שהתבוננות קודם התפלה ובתפלה עצמה מבואר בתניא וכו' וכתוב שימצא שם כו"כ אופנים — מובן שכמה מאופנים המובאים שם, כתוב בפירוש הסוג השייך לאופן זה שאינו כלל מסוגו הוא אברך הלומד בישיבה ונמצא בכותלי הישיבה וכו' ומכל אותן האופנים שראה כתוב בודאי שלא יהי' ספק אצלו אלא בהנוגע לשנים שלשה מהם, אז יתייעץ עם המשפיע באיזה מהן לבחור.