254
עקב
... חבל שאין מזדרזין בענין המעמד. ודא עקא שבשכל הרי יש עוד לכל אחד טעם ע"ז ג"כ.
וי"ל בפרשת השבוע שמתחלת והי' עקב תשמעון את המשפטים, שנקט משפטים דוקא (ועיין ברמב"ן עה"ת), עפמ"ש כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א במעלת העקב שזהו ענין הקבלת עול (ד"ה אין הקב"ה בא בטרוניא שבס' המאמרים ועוד), וקמ"ל שאפילו משפטים, מצות שכליות, הנה לולא ענין הקב"ע מי יודע אם, סו"ס, אין שומעים אותם.
(ממכתב י"ח מנ"א תש"ז)
בכל עת שבע רצון אני אם אוכל לענות בעניני תורה, הנלפע"ד. וגם אלהבא יעשה כן. וכמובן אם יהי' ביכולתי אענה.
רש"י* בר"פ עקב, שהוא מיוסד על מדרש תנחומא כאן. יל"ש ר"פ עקב. תהלים מט [רמז תשנח. מדרש] תהלים מט, [ו]. ועוד. שאין כאן סתירה — רק מוכחת מילתא. וז"ל: אמר דוד, רבש"ע, איני מתיירא מפני מצוות חמורות שבתורה, מפני שהן חמורות, אבל מתיירא אני מפני הקלות שמא עברתי עליהם מפני שהם קלות, ואתה אמרת הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה, לכך נאמר והי' עקב תשמעון [כו']. מה רב טובך (תהלים לב), זהו שכרן של מצוות קלות. עכ"ל.
(ממכתב אלול תש"ח)
הערות
- *. המקור למבואר בטאָקס אנד טיילס חוב' מנ"א תש"ח ע' 4, עה"פ עקב תשמעון, שיש שכר מיוחד עבור קיום מצוות "קלות" שאדם דש בעקביו — דלא כנראה מל' המשנה (אבות פ"ב מ"א) "והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות". המו"ל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.