242

... והנה ידוע דרך הקדושה שהוא לאט לאט, ובמילא, צריך הי' למצוא דרכים המתאימים לקרב את המיול"ח לתורת החסידות דרכי' והנהגותי'. ובפרט ע"פ מרז"ל דחתנו כבנו, וידוע שמצות חינוך בבן היא מוטלת על האב, ובפרט מצות חינוך דתלמוד תורה שהוא מדאורייתא על האב, וכפסק רבינו ז"ל בהלכות ת"ת בתחלתו ובכמה מקומות. ופשוט אשר לימוד תורת החסידות הוא בכלל זה.

(ממכתב י"ב אדר תשי"ג)

במענה למכתבו מכ"ו סיון, בו שואל ע"ד בן אחיו שי' הרוצה ללמוד שנים אחדות בישיבה, והשאלה אם יכנס אחרי כן בקבוץ דתי וכו'.

ולדעתי כיון שהענין נוגע לאחרי שילמוד משך זמן בישיבה, לימוד תורתנו הק' תורת חיים, אשר כדברי רבנו הזקן בספר תניא קדישא שלו, שהתורה נקראת בשם לחם ומזון הנפש, וע"י הלימוד כדבעי, מתאחדת עם נפש הלומד והיו לאחדים, ונעשה מזון לנפש וחיים בקרבה מחיי החיים אין סוף ברוך הוא וכו' (תניא פרק ה'),

הרי עפי"ז אין כדאי להחליט עתה מה שיעשה לאחרי לימוד האמור, שהרי התקוה ע"פ האמור שיתעלה ע"י לימוד זה, ויחליט בהתאם למצבו אז.

התקוה חזקה אשר ידוע לכ' פרשת ימי י"ב וי"ג תמוז גאולת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו.

ויהי רצון שיתעורר ויוסיף כאו"א בעניני תורה ומצות ובהפצת היהדות ועניני' לקרוב ולרחוק ומתוך שמחה וטוב לבב.

(ממכתב כ"ח סיון תשכ"ד)

בתמהון גדול קראתי מכתבו מעש"ק תצוה, בו כותב אודות נכדו הנעלה האברך ירא שמים ות"ח. . אשר מתבטא שאין לו נחת ממנו (ח"ו) כבריאות גופו וכו'.

ותיכף שאלתי וחקרתי להנעשה את נכדו שי' ומסרו לי עוד הפעם ע"ד הצלחתו בלימוד התורה, לימוד המביא לידי מעשה, כמובן וגם פשוט, ובהנוגע לבריאותו, אשר — הרופא מצא שהכל אתו בסדר, אלא שכנראה טבע נפשו, שתובע מעצמו תמיד