239

הנה כיון שלומד שיעורים האמורים זה שמונה שנים, בודאי שאין לבטלם ח"ו, אלא שמוכרח שימצא זמן לאחרי שילמוד השיעור באופן דעד עתה, ללמוד עכ"פ משנה אחת וכן עד"ז בשאר השיעורים מאלו שבתורה שבעל פה בהבנה, והשי"ת יצליחו.

נעם לי לקרות בסיום מכתבו שלומד השיעורים דחומש תהלים ותניא, וע"פ מאמר חז"ל מצוה גוררת מצוה, ירבה זה הצלחה גם בזמן ולהרבות בלימוד התורה וקיום המצות בהידור.

(ממכתב כ"ה סיון תשכ"א)

במענה למכתבה ממוצש"ק, בו כותבת אודות הקישוים שפגשה בלמדה "תוכן הענינים" המדוברים בשיחות שבת קדש, שמבינה הענין בכללותו אבל לא תמיד לפרטיו.

ובכלל בשיחות האמורות, ישנן כמה חלקים, כיון שהבאים ללימוד זה גם כן שייכים לסוגים שונים בהבנת התורה, אבל בכל אחת מהן — כל סוג יכול למצוא ענין שהבנתו מתאימה לידיעותיו נוסף על הבנת כללות הענין, ובטח גם בנוגע אלי' כן הוא, וכשתתקדם בלימוד התורה בודאי תבין עוד חלק ועוד חלק וכו'. ואין ענין ללמוד ספרים בכדי להבין אלו השיחות, כי לא זו הדרך, כי אם להתקדם בלימוד והבנת התורה צעד אחר צעד, ובנקודה העיקרית — שתתאים להוראת רבנו הזקן בהלכות תלמוד תורה סוף פרק ראשון, בנוגע ללימוד התורה של נשים שהשתדלות בהעיקר — שיהי' הלימוד מביא לידי מעשה, חדור יראת השם ואהבת השם (כמובן ג"כ בהלכות ת"ת הנ"ל).

(ממכתב כ' אד"ש תשכ"ה)

מאשר הנני קבלת ספרו נצוצי אור, הארות והערות וכו' שנמסר לי ימים אלו וכן פ"ש מהאורחים דאה"ק ת"ו, אשר בקשתים גם להחזיר ד"ש לכת"ר שי'.

ת"ח על שימת לבבו לשלוח לי ספרו האמור וכן לפני זמן ספריו המקרא והמסורה וכו' ובודאי גם להבא יעשה כן, ות"ח למפרע.