238

דזכור בפנימיותו בתיבות "הכוונה בתפלת השבת", כמו"כ ממש מקום לרמוז חיצוניות דשמור בפנימיותו ע"י שינוי קל מלשונו הק', והוא: "השביתה מדיבורים בעשיות גשמיים", ולא עוד אלא, שכנראה, גם בלא שינוי הנ"ל, זוהי הכוונה, כי מה פי' אחר לענין "דיבורים גשמיים"? וגם ההמשך "כמו ששבת כו'" מוכיח כן.

(ממכתב שלהי חנוכה תשכ"ב)

... לכתבו ע"ד סדר בלימודים: הרי אמחז"ל במקום שלבו חפץ. הצד השווה בכאו"א: מס' בחלוקת הש"ס (למיגרס) עוד מס' או פוסקים — לעיונא. פ' השבוע וכיו"ב — בס' תו"א ולקו"ת (למיגרס), עוד לימוד בחסידות — לעיונא. הלימודים למיגרס בכל יום. לעיונא — לכה"פ שלא יעברו ג' ימים בלא לימוד זה. ועייג"כ שיחת חי אלול ה'תשכ"ב^*.

(ממכתב כה שבט תשכ"ג)

... ולכתבו אודות לימוד חק לישראל, אשר מפני קוצר זמן אינו יכול ללמוד כל השיעור בחק לישראל, ושואל האם יותר טוב ללמוד חלק מזה בעיון או כולו בלא עיון.

והנה אע"פ שבתורה שבעל פה צריך להיות הלימוד בהבנה וכפסק דין הידוע (שו"ע או"ח במג"א סי' נו"ן, ומבואר בלקוטי תורה לרבנו הזקן, בהביאור דלא תשבית)