216

וע"פ הידוע פי' האריז"ל³⁹ במ"ש⁴⁰ "הימים האלה נזכרים ונעשים", דכאשר מגיעים בתקופת השנה לזמן המאורעות שאירעו בפעם הראשונה, הרי כאשר מאורעות אלו חוזרים ונזכרים כדבעי, הרי עי"ז "נעשים" ונמשכים אותן ההמשכות והבחינות דפעם הא' —

יש לומר, אשר עי"ז שכאו"א ישתדל לעשות ולקיים את הענין דהקהל בנפשו פנימה⁴¹, ועאכו"כ כשישתדל לקיימו גם בד' אמות שלו, בשכונתו ובעירו וכיו"ב — להקהיל אנשים נשים וטף במשך ימי חגה"ס בכוונה "למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה"א ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת",

הרי י"ל שזה יפעול גם בכללות בנ"י "חיזוק דת האמת",

ועוד ואולי זה העיקר — כל מי שהקהיל מסיבות כאלה, אפילו כשלא היו ברוב עם גדול בכמות כו' והיו בשנה ויום רגיל כו' ראה במוחש שלב ישראל ער הוא לדת האמת וכו'. ומעשה רב ומכריע ומכריח לעשות זה להקהיל כו' מזמן לזמן.

ועוד וג"ז עיקר, ואולי — העיקר:

העדר העשי' (בזה ובכל כיו"ב) והשלילה — מביאות העדר ושלילה. וק"ל.

ז. ויה"ר שיותר ממה שהוצע כאן יעשה כאו"א, ובתוספת מרובה על הנ"ל, כולל וג"ז עיקר — להשפיע על כו"כ שכן יעשו.

ויה"ר שכ"ז ימהר ויזרז ביאת המלך המשיח, ואז יקיימו מצות הקהל כפשוטה, בביהמ"ק, ע"י המלך המשיח שיקרא באזני כל ישראל את הפרשיות "שהן מזרזות אותן במצות ומחזקות ידיהם בדת האמת",

וכל ישראל יהיו "חכמים⁴² גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם. . שנאמר⁴³ כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים", במהרה בימינו ממש.

(משיחות ליל ג' דחג הסוכות תשמ"ו; ש"פ נצו"י תשמ"ז)