210

כי כל מציאותו היתה חדורה בקדושת עולה³⁸ (ע"ד ענין ה"עול", שאינו משאיר שום פרט באדם שאינו חדור בשיעבוד וביטול).

ו. מיינה של תורה שבפירוש רש"י:

בפירוש הכתוב "ימצאהו בארץ מדבר", לשון מציאה דייקא, מבאר אדמו"ר הצ"צ³⁹, ש"ענין המציאה הוא דבר יקר וגם בא שלא כסדר והדרגה", ועפ"ז מבאר לשון רש"י "אותם מצא לו נאמנים בארץ מדבר" — ענין האמונה, כי "ענין האמונה (ש)היא למעלה מהחכמה", כענין המציאה שהיא "למעלה מהחכמה" (וי"ל שזהו כבפשטות, שמציאה באה לו להאדם בהיסח הדעת).

ועפ"ז יש לבאר הטעם שלא הסתפק רש"י ב"קבלו עליהם תורתו" אלא מוסיף גם "מלכותו ועולו" — כי זה שהקב"ה "מצא" כביכול את בנ"י במדבר, באופן של "מציאה" שלמעלה מסדר והדרגה — ה"ז משום ש(גם) עבודת ישראל היא באופן כזה, שנוסף על שבנ"י קבלו עליהם תורתו, קבלו גם מלכותו ועולו, שזהו ביטול בשלימות, למעלה מחכמה (כמו ביטול העבד לאדונו), ולכן מדה כנגד מדה, "ימצאהו בארץ מדבר", שהקב"ה מתקשר כביכול עם בני ישראל בדרך מציאה, שלא כסדר והדרגה ולמעלה ממדידה והגבלה.

אמנם "בארץ מדבר", בשעת מ"ת, הי' זה בגילוי רק "לפי שעה", אבל עיקר הגילוי יהי' לע"ל⁴⁰, בביאת דוד מלכא משיחא, עליו נאמר⁴¹ "מצאתי דוד עבדי", במהרה בימינו ממש.

(משיחות ש"פ האזינו תשל"ב, תשל"ז)