204

מים, ולפי שהי' רחוק מן הארץ לפיכך אמר ותשמע הארץ". והקשר דענין זה לעשרת ימי תשובה פשוט — שמכיון שאז הקב"ה הוא "בהמצאו. . קרוב" לכאו"א מישראל, הרי ביכלתו של כל איש ישראל להיות "קרוב לשמים", להרגיש את עצמו קרוב להקב"ה ("שמים"), ובדרך ממילא — "רחוק מן הארץ"³⁹ (ענינים ארציים וחומריים).

וע"פ המבואר לעיל בארוכה, שבפסוק זה — "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב" — נרמזו שני אופנים בקירובו של הקב"ה לישראל, ובהתאם לזה — שני אופנים בהתקרבות האדם אל השם — יש לומר, ששני אופנים אלו נרמזו גם במאמר הספרי הנ"ל.

ז. ויובן זה בהקדים תוספת ביאור בדברי הספרי "לפי שהי' משה קרוב לשמים. . רחוק מן הארץ":

אדמו"ר הזקן⁴⁰ מפרש הכתוב האזינו השמים גו' ותשמע הארץ גו' — דשני הענינים ד"שמים" ו"ארץ" ישנם בעבודת השם: "שמים" קאי על התורה, "שהתורה היא מן השמים" ("מן השמים דברתי גו'"⁴¹), "והארץ היא. . מצות. . מעשיות בפועל ממש" (שרוב המצוות ככולן קיומן הוא בדברים גשמיים וארציים)⁴²; ולכאורה, לפי זה צריך ביאור: כיצד אפשר לבאר את מאמר הספרי הנ"ל, שמשה הי' "רחוק מן הארץ", לפי פירוש אדה"ז ד"ארץ" קאי על המצות?

וי"ל הביאור בזה:

על פי פירוש הפשוט, ש"שמים" מורה על ענינים רוחניים ו"ארץ" מורה על ענינים ארציים — הרי הריחוק מן הארץ הוא ענין של שלילה בלבד, שהאדם מרוחק ומושלל מענינים ארציים; אבל לפי פירוש אדה"ז שגם "ארץ" מורה על ענינים רוחניים, צריך לומר, שגם ענין ה"ריחוק" אין תוכנו שלילה וניתוק, אלא הא גופא הוי דרך בעבודת השם, דהיינו, שעבודת ה' בעניני "ארץ" (מצוות) היא בבחי' "ריחוק".

הסברת הענין:

העבודה בבחי' "קירוב" ענינה — שהאדם מרגיש קירובו לה', והיינו כשמבין ומשיג בשכלו גדלות האל, וכן מרגיש בנפשו אהבת השם וכו'; והעבודה בבחי' "ריחוק" היא קבלת עול מלכות שמים, דגם כשחסר בעבודת המוחין והמדות (שדעתו קצרה להבין בגדלות האל ועדיין לא הגיע לכך שלבו יתעורר באהבה להשם וכו', כך שהוא מרגיש את עצמו "רחוק" מהשם), מ"מ, הוא עובד עבודתו מתוך קבלת עול מלכותו יתברך.

וזהו הפירוש (הפנימי) ב"קרוב לשמים (תורה). . רחוק מן הארץ (מצוות)" — בעבודת השם גופא:

ע"י לימוד התורה נעשה⁴³ "יחוד נפלא" של שכל האדם וחכמתו יתברך, עד שנעשים "לאחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופנה", כי כשהאדם מבין ומשיג