ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לדוילךשיחה ב198

198

(וכהמשך הכתוב "על כי אין אלקי בקרבי [דהיינו "ועזבתים"] מצאוני הרעות האלה"), (ב) "והסתרתי פני מהם", שזהו לאחרי שכבר באו הצרות, שהקב"ה מתנהג עם ישראל "כמו שאיני רואה בצרתם".

ומתורץ בפשטות מדוע אא"פ לפרש שהסתרת פנים היא ביטוי למצב של כעס כו' (כנ"ל סעיף א) — כי כעס גורם ל"ועזבתים" (כמפורש כאן "וחרה אפי גו' ועזבתים"), ואם לזה הכוונה הו"ל לאמרו לפני "ועזבתים".

ו. עפ"ז מובנת ג"כ הוספת רש"י "כמו שאיני רואה בצרתם" — כי בלאה"כ תמוה: את"ל שגם לאחרי שבאים הצרות הקב"ה מעלים עיניו מהם ואינו רואה בצרתם של ישראל, ובלשון רש"י (הנ"ל בפ' שמות) שאוטם את אזניו מצעקתם, הרי נמצא שננעלה דלת בפני שבין — והרי זהו היפך כוונת העונשים, שבאים להביא את האדם לידי תשובה, ובלשון הכתוב40 "אם אחפוץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחי'" — וכיצד יתכן לומר שאין הקב"ה רואה בצרתם?

ולכן פרש"י "כמו שאיני רואה בצרתם" — שההנהגה של העלמת עין מהצרות אינה העלמת עין אמיתית (מצד הקב"ה) אלא רק דמיון של המקבלים, שלבנ"י נדמה שהקב"ה אינו רואה, אבל באמת הקב"ה רואה ורואה, ומחכה לתשובתם של ישראל כו' [ואדרבה, זה גופא שהקב"ה מסתיר פניו באופן שאצל בנ"י נדמה שאין הוא רואה בצרתם, הוא רק כדי לעוררם עוד יותר שישובו אל ה'].

כלומר: הענין דהעדר ההשגחה הגורם להרעות והצרות הרי הוא דבר שבמציאות, שהרי מזה באות רעות וצרות כו' ר"ל (ואין אומרים ע"ז "כמו שאיני משגיח", כיון שמהנהגה זו באות תוצאות בפועל); משא"כ בנוגע לראיית צרתם של ישראל (לאחרי שכבר באה) — אין כאן שום בפועל בנוגע לישראל, אלא מיד כשעושים תשובה מתגלה שבאמת ראה בצרתם, ופונה אליהם ומצילם כו' — וכל הענין ד"והסתרתי פני" הוא רק כלפי בנ"י, שלהם נדמה (מחמת ריבוי הצרות) שאין הקב"ה רואה בצרתם.

ויש לומר, שזהו גם דיוק הלשון "והסתרתי פני" — ולא "וכסיתי פני" וכיו"ב:

החילוק בין לשון "כיסוי" ולשון "הסתר" הוא, שב"הסתר" מודגש שזהו ביחס לזולת, ואין לומר שהסתיר הדבר מבלי להתייחס לדבר שהסתירו ממנו, משא"כ לשון כיסוי שייך גם כשאינו מתייחס לדבר אחר. ולפ"ז י"ל, שהחילוק בין כיסוי הפנים ובין הסתרת הפנים הוא — שכאשר מכסה את פניו, נפעל שינוי לא רק בנוגע לזולת (שהזולת אינו רואה אותו), אלא גם בנוגע לעצמו, לפניו, שהם מכוסים; משא"כ כאשר מסתיר את פניו, הרי (אפשר ש)השינוי הוא רק אצל הזולת, שאינו רואה את הפנים, אבל בנוגע להפנים עצמם אין שינוי כלל.

וזהו שפרש"י ש"והסתרתי פני" פירושו "כמו שאיני רואה בצרתם", שזהו הסתר בלבד (ולא כיסוי), כי אליבא דאמת בודאי שהקב"ה רואה את צרתם ואינו מעלים עין כלל מבנ"י, אלא שראייתו של הקב"ה היא באופן ד"והסתרתי פני"41, שנדמה לבנ"י42 שהקב"ה אינו רואה בצרתם, כנ"ל.

הערות

  1. 40. יחזקאל לג, יא. ועד"ז שם יח, כג. שם, לב.
  2. 41. וראה בארוכה ע"פ פנימיות הענינים — לקו"ש חי"ח ע' 199 ואילך.
  3. 42. כדיוק לשון הכתוב "והסתרתי פני מהם".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.