193
כאילו עתה נצטווה בה ומפי הגבורה שומעה שהמלך שליח הוא להשמיע דברי האל".
וכן הוא במצות כתיבת ס"ת, שדוקא כאשר כותבו בעצמו, שפועל בעצמו ובמעשה שלו, אזי הוי "כאילו קבלו מהר סיני", ע"ד הראי' דמ"ת ש(גם) הגוף הגשמי של האדם — הי' באימה וביראה וברתת ובזיעה52.
ז. אע"פ שבזמן הזה, שאין ביהמ"ק אין מצות הקהל כפשוטה, הרי מובן, שכשם שהוא בכל הדברים התלויים במקדש (קרבנות וכו') — שברוחניות ישנם גם עתה, וכמחז"ל53 תפלה במקום קרבנות תקנום, ישנו מעין זה54 במצות הקהל55.
שע"י ההוספה וחיזוק בהתעוררות זו שכאו"א עושה — ע"י שמקהיל אנשים נשים וטף השייכים אליו, ומעוררם ע"ד לימוד התורה וקיום המצות, ובכלל — "ליראה את ה"א", הרי זה פועל בהנקהלים — "נזכרים ונעשים" — ליראה כל הימים כאילו עתה נצטווה בה מפי הגבורה בתוקף הראי' דמ"ת,
ועד שזה ממהר ומזרז קיום היעוד ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים ולירושלים בית מקדשך ביהמ"ק השלישי, בביאת "המלך המשיח" שיקרא בו את התורה הזאת, בגאולה האמיתית והשלימה, ובמהרה בימינו ממש.
(משיחת ש"פ נצו"י תשל"ג)
הערות
- 52. ברכות כב, א.
- 53. ברכות כו, אב. טושו"ע (ודאדה"ז) או"ח סצ"ח (ס"ד).
- 54. ראה לקמן ע' 215. סה"ש תשמ"ח ח"א ע' 17 ואילך, ע' 163 הערה 89.
- 55. להעיר מאברבנאל: מכאן נשאר המנהג בימינו שביום השמיני חג העצרת האחרון נקראים יום שמחת תורה שבו ביום אנו משלימים את התורה עומד הגדול שבקהל ומסיים אותה והוא בעצמו קורא מבלי תורגמן פרשת וזאת הברכה לדמיון מעשה המלך בזמן האלקי ההוא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.