185
השני מודגש הזכרון אודות מעלתם של ישראל (שבאה לידי גילוי) במ"ת — שזהו"ע ד"יבא לפני זכרוניכם לטובה".
ועפ"ז מובן הפירוש ד"ובמה בשופר", שב' הענינים ד"תמליכוני עליכם" ו"יבא לפני זכרוניכם לטובה", נעשים בפועל38 ע"י השופר — שהרי השופר הוא דוגמת הצעקה בקול פשוט ("תמליכוני עליכם"), וכן דוגמת הלבוש שהי' בשעת מ"ת ("יבא לפני זכרוניכם לטובה"), כמובן מב' משלים אלה.
וזהו פשטות טעמו של רש"י (והראב"ד) שהברכות והתקיעות מעכבות זא"ז — כיון שתוכן ברכות אלו נעשה בפועל ע"י השופר.
ד. והנה הובאו לעיל דברי התוספתא ששם הגירסא39 בברייתא זו "אמרו לפני כו' שופרות כדי שתעלה תפלתכם בתרועה לפני", שלפי גירסא זו מפורש בברייתא טעם לאמירת פסוקי שופרות40.
זאת ועוד: גם לפי משנת"ל שיש מקום לפרש שכוונת הגמ' ב"ובמה בשופר" היא, שזהו טעם לאמירת פסוקי שופרות — הרי מודגש שהפעולה עצמה היא ע"י השופר [ועד שהש"ס סתם "ובמה בשופר", ולא הזכיר אפילו "שופרות"41 (כמו "ושופרות, כי במה בשופר" וכיו"ב)] — משא"כ בתוספתא שמפורש "שופרות כדי שתעלה תפלתכם כו'", שמזה מוכח, שאמירת פסוקי שופרות היא הפועלת "שתעלה תפלתכם כו'".
ועפ"ז יש לומר, שלשיטת התוספתא, אמירת פסוקי שופרות יש בה ענין נוסף על תקיעת השופר עצמה (ולא שהאמירה היא רק טפלה להתקיעה, כנ"ל ס"ב), ויש לה פעולה נפרדת מעצם תקיעת שופר — שאמירת פסוקי שופרות היא הפועלת "שתעלה תפלתכם בתרועה [—"בהזכרת תרועה"42] לפני".
ומצינו שני אופנים אלו — אם אמירת פסוקי שופרות היא רק טפלה לפעולת השופר, או שהיא פעולה בפ"ע — גם בפנימיות התורה, שיש שני ביאורים בטעם אמירת פסוקי שופרות43:
הערות
- 38. ועפ"ז יש לקשר סוף המס' להתחלתה — כי ע"פ המבואר בפנים נמצא שהחילוק בין ברכות ותקיעות הוא כהחילוק בין "בכח" ו"בפועל", שבאמירת פסוקי מלכיות ישנם הענינים רק "בכח", וע"י השופר נעשים בפועל — וההלכה שמעכבות זא"ז, כי אין מספיק ה"בכח" אלא צ"ל ה"בפועל" ("ובמה בשופר"). וכן בתחילת המס' מודגש הענין ד"בכח" ו"בפועל", כמבואר במ"א בטעם פלוגתת ב"ה וב"ש בריש המס' בנוגע לר"ה לאילן, אם הוא בא' בשבט או בט"ו בו, דפליגי אי אזלינן בתר "בכח" או אזלינן בתר "בפועל" (ראה בארוכה לקו"ש ח"א ס"ע 146 ואילך. ח"ו ע' 70 ואילך. ס' השיחות תשמ"ח ח"ב ע' 650 ואילך).
- 39. ובהגהות חשק שלמה לר"ה שם (טז, א) כ' דכן יש להגי' בגמרא. ולכאורה דוחק גדול. ויותר נ"ל שהן ב' שיטות בגדר אמירת הפסוקים, כבפנים.
- 40. ולהעיר מריא"ז הובא בשלטי גבורים לר"ה (טז, א) "אמרו כו' שופרות שתתנו לב ותצפו ליום הדין ולימות המשיח ובמה בשופר". ואולי הוא ע"פ ספרי בהעלותך הנ"ל "ובמה בשופר של חירות ואין שופר אלא של חירות שנאמר (ישעי' כז, יג) והי' ביום ההוא גו'" (מפסוקי שופרות — והרי זוהי התפלה שמבקשים אחרי פסוקי שופרות — "או"א תקע בשופר גדול לחרותנו כו'"). וראה חידושי אנשי שם לרי"ף שם. ובמנורת המאור (לר' ישראל אלנקאווה. נ.י., תרפ"טתרצ"ב) ח"ב פרק התפלה (ס"ע 363) "שופרות, כדי לערבב השטן" (ובגמ' (ר"ה טז, ריש ע"ב) הובא זה על תקיעת שופר).
- 41. ורק בתחילת הענין אומר "אמרו לפני כו' ושופרות". וראה ספר הפרדס שם.
- 42. ריטב"א הנ"ל בתחילת השיחה.
- 43. ראה בכ"ז המשך תרס"ו בסופו (ע' תקמוז). סד"ה יו"ט של ר"ה תשל"ג (סה"מ מלוקט ח"ג ע' רצט). ועיין לקו"ת ר"ה נו, ג. מאמרי אדה"ז אתהלך לאזניא ע' רג. מקומות שנסמנו לעיל הערה 23.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.