182
פסוקי מלכיות זכרונות ושופרות (והקשר בין ג' סוגי ברכות אלה) — וה"ז הטעם שג' הברכות מעכבות זא"ז19.
ב. ויש לומר, שיסוד הפלוגתא — אם "ובמה בשופר" קאי על תקיעת שופר, או שזהו טעם לאמירת פסוקי שופרות — הוא בגדר אמירת הפסוקים בכלל, שיש לבארו בשני אופנים:
א) אמירת הפסוקים היא עצמה פועלת שימלוך הקב"ה על ישראל ויזכרם לטובה, וכפשטות ל' חז"ל "אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני כו' זכרונות כדי שיבא לפני זכרוניכם כו'". והוא ע"ד "כל20 העוסק בתורת כו' כאילו הקריב כו'"; או יש לומר, שהוא ע"פ המבואר בחז"ל21 עה"פ22 מגיד דבריו ליעקב גו', שהקב"ה מקיים (כביכול) מה שכתוב בתורתו, ואמירת פסוקי מלכיות וכו' הוי קיום "פסק דין" התורה23 שצ"ל ענין המלכות וענין הזכרון.
ב) עצם הענין ד"תמליכוני עליכם" ו"יבא לפני זכרוניכם כו'" נפעל ע"י בקשת ותפלת בנ"י — "מלוך על העולם וכו'", "זכרנו וכו'" — ואמירת פסוקי מלכיות וזכרונות היא רק להביא "ראי'"24 מן התורה על ענינים אלו.
ואחד החילוקים בין שני אופנים אלו הוא לענין פסוקי שופרות, שבזה פשוט, שעיקר הפעולה של ענין השופר אינה ע"י אמירת פסוקי שופרות, אלא ע"י תקיעת שופר.
ובמילא: לאופן הא', שאמירת פסוקי מלכיות וזכרונות היא עצמה פועלת המלכת הקב"ה ועליית זכרוננו לפניו, צריך לומר, שאמירת פסוקי שופרות היא גדר שונה (מאמירת פסוקי מלכיות וזכרונות), שאומרים אותם רק בדרך טפל לתקיעת שופר (בלשון הריטב"א הנ"ל ד"כיון דאיכא שופר איכא נמי פסוקי שופר");
משא"כ אם גם אמירת פסוקי מלכיות וזכרונות אינה אלא להביא "ראי'" על הבקשה והתפלה ד"תמליכוני. . יבא לפני זכרוניכם" — הרי גם אמירת פסוקי שופרות היא באותו סוג וגדר, שמביאים ראי' מן התורה על הפעולה ד"שופרות".
ומזה בא החילוק בין שני הפירושים ב"ובמה בשופר":
לאופן הא' הנ"ל ש"אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני כו' זכרונות כדי שיבא לפני זכרוניכם כו'" פירושו, שאמירת הפסוקים עצמה פועלת ענינים אלה, א"א לפרש ש"ובמה בשופר" הוא טעם על אמירת פסוקי שופרות (שהרי הפעולה דשופרות אינה ע"י אמירת פסוקי שופרות אלא ע"י התקיעה בפועל) — ולאופן זה, הסיום "ובמה בשופר" בא לפרש טעם התקיעה בעת אמירת פסוקי מלכיות וזכרונות (כנ"ל ס"א);
משא"כ אם כללות ענין אמירת הפסוקים אינו אלא להביא ראי' מן התורה על הענינים הנעשים בר"ה, אזי גם "ובמה בשופר" מתפרש כטעם על אמירת פסוקי שופרות, שמביאים ראי' מן התורה על פעולת ענין השופר.
ועפ"ז, גם להפירוש ש"ובמה בשופר"
הערות
- 19. ולפ"ז, טעמו של רבה הוא רק על ברכות מעכבות זא"ז ולא על תקיעות. ובר"י מלוניל (בגנזי ראשונים — ירושלים, תשכ"ג) לר"ה שם: וכיון שהברכות מעכבות כו' תקיעות נמי כו'. וראה ערוך לנר ר"ה שם.
- 20. מנחות בסופה.
- 21. שמו"ר פ"ל, ט.
- 22. תהלים קמז, יט.
- 23. עיין סידור עם דא"ח (רלח, ב). המשך וככה תרל"ז פרק פב (ושם פפ"ג).
- 24. ובסגנון תורת החסידות — שזהו רק לגלות הענין — ראה לקמן בסוף השיחה ובנסמן שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.